פרויקט · לובי משרדים
שתי תקרות גלים בלובי אחד, 96 צלעות עץ, ואין שתיים זהות.
ככה זה הגיע אליי
בלה שבירו היא מעצבת פנים, והמשרד הזה הוא המשרד שלה ושל חברת שבירו. היא תכננה את החלל כולו, 300 מטר לחברת יזמות נדל״ן שמוכרת קרקעות בקרבה לים: בטון חשוף בגוון מיושן, נגיעות של חלודה, מערכת מיזוג גלויה כמו בלופט ניו יורקי, פריטי רטרו משנות השמונים ואבן טבעית מלוטשת. היא קוראת לזה יוקרה מאופקת.
והתקרה היא הרעיון שלה. לא קישוט שנוסף בסוף, אלא המקום שבו כל השפה של החלל מתנסחת:
העיצוב במשרד מושפע מהצורניות הזורמת של רצועות החוף החוליות. בלה שבירו, מתוך תיאור הפרויקט
זה החלק החזק בפרויקט הזה, ואני לא הגיתי אותו. הגלים בתקרה הם הדבר שהמשרד מוכר, והם נכנסים פנימה מהים שבחוץ. מי שנכנס בדלת מבין את זה עוד לפני שמישהו אמר לו מילה.
כדי להוציא את זה לפועל בלה פנתה ל-XYZ Design, שעושים פתרונות עיצוב וייצור. הם יודעים לייצר ולהרכיב, אבל מישהו היה צריך לקחת את הגל שהיא תכננה ולהפוך אותו לגיאומטריה מדויקת שאפשר לחתוך לפיה. משם הם הגיעו אליי.
התקרה הזאת היא העיצוב של בלה שבירו. מה שאני עשיתי מתחיל אחרי שההחלטות העיצוביות כבר נפלו: לתרגם את הכוונה שלה לתוכנית שאפשר לבנות לפיה.
הגיאומטריה
בלובי יש בעצם שתי תקרות שיושבות אחת ליד השנייה, ולאורך כל התיק הן נקראות A ו-B. תקרה A היא בצורת האות ר, באורך 8.1 מטר, ובנויה מ-39 צלעות. תקרה B היא המלבנית, ובה 57 צלעות. ביחד 96.
החלוקה הזאת היא לא רק שמות. כל תקרה היא משטח נפרד עם גל משלה, ולכן יש לה קובץ חיתוך משלה ומספור משלה. צלע שמסומנת B12 שייכת לתקרה המלבנית ואין לה שום קשר לתקרה השנייה.
כל תקרה כזאת היא משטח גלי אחד. הצלעות הן חתכים דרך המשטח הזה, במרווחים קבועים, ולכן כל צלע יוצאת בעקומה קצת אחרת. אין שם שתי צלעות זהות ואי אפשר להעתיק אחת מהשנייה, וזה מה שהופך את זה לכמעט בלתי אפשרי לשרטט ביד.
מה שבאמת מוכיח את זה
אפשר להסביר הרבה זמן מה זה תכנון פרמטרי. מה שבאמת מראה את זה הוא מה שקורה כשמישהו מבקש שינוי אחרי שהכל כבר תוכנן, וכאן זה קרה פעמיים.
יועץ כיבוי אש
בשרטוט רגיל הבקשה הזאת אומרת להתחיל את התקרה מחדש. מרווח אחר משנה את מספר הצלעות, מספר אחר של צלעות משנה כל עקומה, וזה גורר אחריו גם את כל המספור וגם את כל פריסת החיתוך. זה שבועות של עבודה, ובעיקר סיכון לטעות אחת שאף אחד לא יתפוס עד שיחתכו.
אצלי המרווח הוא מספר אחד בהגדרה. שיניתי אותו, והתוכנית, המספור והפריסה לחיתוך התעדכנו יחד באותה לחיצה.קונסטרוקטור
בקשה הגיונית לגמרי, הוא צריך לדעת מה תולים על התקרה. הבעיה היא שאין רשימה כזאת מוכנה, וכל צלע שוקלת אחרת כי לכל אחת יש שטח אחר. לשקול 96 חתכים ביד זה יומיים של חישוב שאף אחד לא רוצה לעשות.
הוצאתי לו את זה בחמש דקות. כל צלע עם המשקל שלה, בין 6.2 ל-10.3 קילו, ובסך הכל 749.9. הוא לא היה צריך לשאול אותי כלום.שתי הבקשות האלה הן בדיוק הסיבה שאני עובד ככה. לא בגלל שזה יפה יותר, אלא בגלל שכשמשהו משתנה, וזה תמיד משתנה, אף אחד לא צריך להתחיל מהתחלה.
תיק הייצור
מהגל נגזרו לבד קובץ חיתוך ממוספר, פריסה על הלוחות בגודל שנבחר, תוכנית מיקום שאומרת לאן כל צלע הולכת, ותוכנית משקלים. הנגר לא צריך להתקשר ולשאול, והקונסטרוקטור לא צריך לחכות לי.
רוצה לראות את 57 הצלעות של תקרה B אחת-אחת, עם המשקל של כל אחת? הן רצות בעמוד הראשי.
התוצאה
מי עשה מה
העיצוב, השפה והרעיון של התקרה הם של בלה שבירו. XYZ Design הביאו את הייצור וההרכבה, ופנו אליי לגיאומטריה ולתיק הייצור. זה בערך הסדר שחוזר אצלי כמעט בכל פרויקט, ואני בדרך כלל נכנס באמצע: אחרי שכבר יודעים מה רוצים, ולפני שמישהו יכול להתחיל לייצר.