מקור: hb_21043.pdf

[ספר עברי ישן: "מסעי הירח" — יומן מסע של הרב רחמים יוסף חיים (חתום בסוף: "הצעיר רחמים יוסף חיים בכ"ר [?] כמוהר"י מפראג") לערי הקודש ולקהילות ישראל בארץ ישראל, נדפס בירושלים בשנת ע"ל עיר"ך ורג"ל עמ"ך (התרל"ו / 5636, בערך 1875-1876). הספר סרוק ומועלה ע"י "יודאיקה אימג' אוצרות התורה" (Otzrot HaTorah), בית ספריית מורגנשטרן, אשדוד.]

--- עמוד 1 (שער) ---
לשנה טובה יכתב !
מסעי הירח
באה"ק תובכ"א
הועתק והוכנס לאינטרנט — www.hebrewbooks.org — ע"י חיים תשס"ח
נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי (תהלים קי"ט)
פעה"ק ירושלים תובכ"א
ברפוס אליהו הי"הו ומשה הי' בני הרב כמוהר"ר אברהם ששון זצ"ל
אור
שנת ע"ל עיר"ך ורג"ל עמ"ך (5636)

--- עמוד 2 (הודעת זכויות) ---
בס"ד
ספר זה נסרק ונעבד ע"י "יודאיקה אימג' אוצרות התורה בע"מ". ניתנת רשות ל"היברו בוקס" שע"י חיים רוזנברג" להכניסו לאתר ולהפיצו לצורך שימוש אישי בלבד. וזאת למודעי: אין רשות לאף אחד להדפיסו או להעתיקו בכל אופן שהוא או בכל אמצעי שהוא בין בחינם בין בשכר בין ליחיד בין לרבים.
ניתן להשיג עותק מספר זה ועוד ספרים וכן התוכנה המשולבת אוצרות התורה (בשילוב אוצר הפוסקים) אצל: בית ספריית מורגנשטרן, רחוב רבא 14 ת.ד. 3620 אשדוד, ישראל. טלפון 08-866-0821 פקס 08-866-5059.
OTZROT HATORAH — THE MORGENSTERN LIBRARY — 14 RAVAH STREET — P.O.B. 3620 ASDOD, ISRAEL — Email: kidosheypolin@bezeqint.net
This sefer has been provided by Judaica Image OTZROT HATORAH for individual use only. All rights reserved by Judaica Image OTZROT HATORAH. Permission is only granted to Hebrew Books Org. No Permission is granted (in any form to distribute these books) to anyone else even if they don't sell them.

--- עמוד 3 ---
[עמוד ריק]

--- עמוד 4 (מסעי הירח, פתיחה) ---
מסעי הירח
[פתיחה, בכתב רהוט ומליצי, עם ראשי-תיבות ומטבעות לשון מקראיות רבות. תוכן עיקרי:]
ישמחו הצדיקים ויגילו החפצים לדעת שלום ירושלים ואת הארץ לגבולותיה, והעם היושב עליה תטיף עלימו מלתי וסיפורי נסיעתי. אמרים רבותי — קוראים אהובים! הנני מגיש לפניכם את פרי תנובת נסיעתי אשר יצאתי לשארית אה"ק בשנת ... כי נדרשתי מאהובי הנודע למו עצם נסיעתי, לתאר להם מצב אחב"י (אחינו בני ישראל) ומתפארת (כן ירבו) ומצפוני אה"ק, ובתי הכנסיות ובתי המדרש, ומהותם ומנהגתם. ומפני רוב טרדותי בעבודת הקודש לא אוכל להשיב לאיש ולאיש מענה [תשובה] מסיבת איחורי (עד עתה), וע"כ אמיתי להציע לפניכם ידידים את אשר ראו עיני וגם אזני שמעו מפי מגידי אמת. והנני לתאר בקוצר לשוני פרטי ההודעה לכל עיר ועיר כפ"ע [כפי עניינם], ולא אשא על שפתי רק הערים אשר ישכנו או חנינו בהמה, שארית עמנו הפזורים בכל הרי הארץ. ובפרט המקומות החרבים לא אעצור חיל מלכותבם, כי למגינת לב רבים בני עמו שוממה. ה' יקנא על עמו ויחמול על ארצו כיד"א [כידוע].

יום ג' אייר יצאתי מעיקו"ת ירושלים תובכ"א [בחברת אלמנתי מ' ... אמי תחיה הרבנית], כי למענה הוכרחתי לעזוב משמרתי עבודתי כבית המדרש על ה[קדש] ...יככ"ץ [?] — הופקד איש אחר על מקומי, ה"ה ידי"ן [ידיד נפשי] הרב חר"י שמואל נסים [יצ"ו] — ועזבתי את נפשי תאות שעשועי, לבי לשמה וזכרה עה"ק [עיר הקודש] מקום מולדתי. ואחזנו בתוגת לבב נסתרת, בין רוכסי ההרים וכפרים רבים הכנוים ... וחגעט [?] ... הקימה רמי ההרים בשפועי, שם ישכנו מעט לנוח עם השיירה הגדולה מאחב"י, גם המה להשתטח על עמ"ק [עמק=ציון] הצדיקים זיע"א, וחכינו על מעין מים ההולכים לאט לאט [כנראה עין מי נפתוח או דומה], מימיו נותן חיים... ושם ראיתי בית חריבה אשר האכרים יכנוה בשם "כניסה" [=כנסיה/בית כנסת], והיא בית גדולה בנויה ע"ג עמודי אבן. משם — [הכפר] הנז' אויר קר מאד.

--- עמוד 5 ---
[המשך]: דרכנו בין ההרים והגבעות, ועל כללות הדרך אומרים כי גן ה' דוגמא. ואילני תאנה ורימוני... נטועות ושדות ותבואות חטים ושעורים ... בערך שעות לפני עיה"ק [שכם]. בקרבתו נבוא לכפר "עסכר" [כנזכר ביהושע] אשר קרוב לכפר... ושם קבורת אלעזר בן אהרן הכהן זיע"א, בתוך חצר רחב וניפא, בנין נאה ומהודר ומוצק חן בכל פנותיו. [ליד קבר יוסף מעשי ידי הכותיים (השומרונים) המככבדים]. הציון של הצדיק הוא בראש ההר. נכח הכפר הבנוי בראש ההר השני — קברי איתמר, ופנחס וקני, שהיו בימי יהושע בן נון זיע"א. ומשם באנו לכפר "בלאטא", כמהלך צעדים מהכפר — שם מצבת יוסף הצדיק ובניו זיע"א, בתוך חלקת השדה אשר קנה אביו יעקב אע"ה. והציון הלז הוא בחצר קטנה בה שני בתים זה לפנים מזה, שם נטוע גפן שלא עלהו אף בקיץ [כפי שהגידו לי] תקרה בלתי'... ומשם באנו לעיה"ק שכם תובכ"א.

שכם (הנקראת "נאבלוס" — ועיין במד"ר סוף פ' מסעי וכן בתרגום נאפולין): קריה עליזה, גנות ופרדסים כתובים ומרהיבין. כ' מסעי מכתייה ופרדקים. רחובותיה — כזרם מים רבים מעיינותיה הרבים והמתוקים ישטופו בכל רחובותיה. הכיב [כתיב] העיר בכללותה נאוה־קודש ארץ פוריה ודשנה, מבונה מכל טוב, ועם כל הברכה אשר חלק לה היוצר, שוממה היא — אצבע אה"ק מכל ישוב אחב"י. בתוכה רק שנים עשר משפחות ישראל (וכמ"ש בהנהד"ק) [וכמו שכתוב ב'הנהדר'], רובם עניים ובעלי מלאכה. ואציע לפני הקוראים הנכבדים את גויי הארץ אשר בקרבה למפלגותיהם: הידועים בשם — הישמעאלים, היהודים, והכותיים (השומרונים) — אשר להם למקדש הר גריזים, אשר בעמק שפועו — מבנה מקום, בין הר גריזים והר עיבל כנודע.

היהודים דלים ואביונים המה בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] מכל תושבי הארץ. אין להם אחוזת נחלה, אף שכירות בית הכנסת לא תשיג ידם. בשנתנו זאת, לדאבון לב כל איש ישראל, גנב בעל החצר את שני זוגות רימוני כסף תכשיטי ס"ת אשר להם, ולא עוד — חוב 200 פראנק בעד שכירות שתי שנים בית התפלה. ידידי הוא החכם השוחט ומלמד תינוקות ר' אבי-הס [?] מדקייאנו, מתלמידי בהמ"ד דורש ציון יכב"ץ, אשר ראה פרי בעמלו לשמחת לבבנו וכיתר בני עמלו, המחזיקים עמודי התורה בבהמ"ד הנז'. השוחט הנז'ל יקבל חצי שכירותו מק"ק הספרדים הי"ו רפעה"ק [ירושלים], אף כי השכירות עצמה אין ידם משגת, כי ירושלם ת"ו מצער.

--- עמוד 6 ---
ואחר שלום לפעה"ק ערכו לי כתב קשה, וחתומים בו כל יחידי הקהל, ומתוכן שאלתם — כי בקשו ממני להודיע במכתב גלוי לאחב"י בגולה — שאל יעמדו מנגד לצרתם, אשר בפעם הזאת היא הראשונה לשאלם עזר מאחב"י שבגולה, ולעזרם בנדבתם — לפדות כלי הקדש מיד גוים, לגול חרפה מעל ישראל. ובטחתי בלב אחב"י המלא חמלה — כי יחוסו וירחמו עליהם, וכל תרומת מרים כהף הקדש (לפדיון הקדש הנז'), לעזרם ולהחזיק ישוכם בעיר הקודש, יוכל להשלח ע"י נדבתם כפי האדרס הרשומה מטה, ומידי הפעלים יגיעו הדמים לישיגו כתב קבלה מיחידי הקהל הנז'. או אם יחפצו ישלחו כספם לראשי העדה דשם, ה"ה מיתייאבי אביהם הק"ר ר' אלישע הכהן וקי' יוסף פרחי הי"ו, ובעל הגמול ישלם לאיש כמעשהו.

ולדאבון לבי עוד אודיע לקוראים מתוקף דלות העלה הזאת — כי ביום ראשון הלכתי בעשרה מישראל [מנין] להשתטח על קברות שוכני עפר. ונשתטחתי על קבר מר זקני מוהר"י עייאש ז"ל [אשר אחר שנים כמה שנר פעה"ק ליה ערכין רגלוהי], וכשם בשכם כ"מ, והיתה אלול ד' יום התל"ג. ולאפס פנאי לא נטלתי התחקות על שארית מצבות אשר ספרו לי כי מזמן יש ק' שנה, וראיתי כי בה"ק (בית הקברות) של העדה אין בו מקום עוד לאחוזת קבר, ורצו לספח אליו חלקת שדה סמוכה לה, בעד מחירה סך 300 פראנק. ואתה מאין יבוא עזרם לשלם אף רבע מהסך הנז'? כי בהערה הזאת העוני ישלוט בה שלטת, ומדי ספרם לי את זרת דמעותם על לחייהם תרדנה, ובני מיעי יתחו ככבשי בקלחת. ואשרי איש אשר יטה אזן לקול רעתם, לגמול חסד עם המתים והחיים. אנא ה'! הושיעה ימינך ורחם על מחבקי עפרות אדמת הק' אשר הנחלת לעם בחרת כי"ר.

ה[א]יהודים — סוחרים ובעלי מלאכות חרוצים במלאכתם, יותר מהישמעאלים שכנינו. ואולם בכללות הנהגתם ומצב המוסרי — גורל אחד למו, ואין כדי להאריך אודותם.
הכותים — הנקראים "שומרונים" (הגם כי הם לא לנו) לא יכול הכותב יוסף להתאפק מלהודיע לאחב"י קצת ממנהגם בענין דתם ואמונתם, אשר נודעו לי מפי האדון ראש עדתם יעקב הקאהן, יען ראיתי בס' שומרון כרמי שחיבר בשק"ה [?] ויקרא בקול יהודית — ושפך כאש חמתו וכל רוחו הוציא — לשים מצה כי היושבים בירושלם כשכתב ירוש' בתקדמת ספרו — התלונן על אחב"י היושבים ...כשבם וקלון, ולא בעמלה ולא ביגיעה ישיגו — להשקות העדרים הצמאים למי שומרון. לא עליהם תלונתי, כי הם חסרי חכמה ודעת אף אתה אמור לו כשבתו על סיר הבשר, כתב הדברים מפי השמועה. ואנחנו לא נאבד הזמן ללקוט מן הכרם הזה ענבים באושים, ישמח הוא בספרו וספרו — ואספרה לפני חכמת גודל המחנה הזה המרוה צמאון החוקרים.

--- עמוד 7 ---
[המשך תיאור הכותים/שומרונים]: מקורות לוקח מתוך ס' כמד"ר סוף פ' מסעי, וכ"ל [וכתב עוד]: ...מכתב פקח נו' מחכ"ץ ... יעקב הכהן... מפי אחב"י ולעורדם ולהכחיק... שוכב כמותם על תלונת הקהל, יחודי כתפי... העדה הזאת כי ביום ל"פני שהחשן דלת העדה הזאת כי ...זקני' התקרה כעשרה בעשרם למד'לפי שיהיה תלמידיו הנכ' [שוב פרטים לא קריאים בשל טשטוש סריקה].

תיאור אמונת השומרונים: שומרים דת ישראל [לפי דעתם] בלי דעת ותכונה. שומרי שבת הימה, לא ידליקו נר כליל שבת משום "לא תבערו אש ביום שבת", ובחושך ידמו... פיוט השבת נקרא תפלתם. בהכנסם לבית התפלה — בחצי היום — יתעטפו במעיל לבן המוכן לכל אחד שם, ויתפללו מתוך ספרים כתובים... באמצע התפלה יכנס הכהן שלהם לאוהל אשר הוא בירכתי הבית פנימה, ומוציא משם ספר תורה כתוב על עור בכתב עברי, ועליו ג' רימוני כסף. ומראהו לעם ונופלים על פניהם ואומרים "כי שם ה' אקרא" וכו', שיריה ושירת הים, וברכת כהנים ועוד דברים אשר לא יכולתי להכינם מפני הבית — הזרה לנו מנהגם, כי כל קריאתם בהכרת "פתק" [=פ' פ'] והגימל יבטו כהכרת "שימל" [ג' רפה] כהכרת האיכרים שבארץ, אין להם מנצפ"ך [אותיות סופיות] אחר גמר.

ילמדו ספר השבוע ע"פ קדם, תפילתם ימולו את בניהם לק' ימים. הנדה תשב במקום מיוחד כל שבעת הימים לבד. ניתנים מתנות כהונה — מעשר ומחצית השקל פעמים בשנה. קרבן פסח מקדיבין בהר גריזים עד היום. למת — לא יטמאו, ע"י גוים יקרי[ם] יש להם צל [יקבור] אותם. ושמעתי כי נזהרים מאד מאכילת בשר בחלב. לא כקראים — מקבלים איש ישראל את ס"פ [ספרו]. ...שמעתי מא"מו"ר [אאמו"ר] שכ"א [ששמע] כאאמו"ר מעט"ר [מכבוד עטרת ראשי] ...ממגידי אמת: כי בשנת תקצ"ג כשכבש השר הגדול איברהים פאשא את סוריא, וכבואו לשכם שלח מקור אחריהם [אחרי השומרונים] לברר מזרעם ומאיזה דת יתחסו, והשיבו כי המה מזרע ישראל, ודת משה מורשה גם להם, ושחק עליהם באומרו: כי הלא ישראל פזורים בכל כנפות הארץ כד'י[א] [כידוע], רב עם [כן ירבו], ואיזה מבוי אחר מקוככים. וגזר עליהם — שאם יעידו עליהם גדולי ישראל כי אחיהם המה, מה טוב הנר; ואם לאו — או ימירו דתם, או יכרתו או יבוערו מן הארץ. וע"י השתדלות אילי הארץ לגדולי ישראל שהיו שמה, אז קיימו דבריהם והלצו נפשם מיד מיתה. ועל יד הגמול הטוב הזה יכסו שנאתם באהבה ואותות רצון יראו על פניהם. ספירת העומר יספרו ממחרת שבת כקראים. ושארית עניינים שונים אשר יחפוץ הקורא לרעהם — יעדרם מלרעת דת השומרונים מספרי [רמדין?] הנז'ל. תוך העיר פנימה — לא מצאתי דבר חפץ עתיק יומין להגישו למנחת בקורת לחוקרי א"ק, זולת בית תפלה גדולה תוך גינה אחת — הנק' "נאדרה", בנין קדום ואומרים כי קבלה בידם ששם היה מקום תפלת יעקב אע"ה.

--- עמוד 8 ---
מודעה: ואשים קץ לדברי באורות העיר הזאת. אסיים בברכה ותודה — להגביר הנכבד האדון חי' חי' רצ"י יוגא [?] יצ"ו מק"ק לאסאיו ... כריהכיאל מדינת ענגלאנד — שבהיותו שם בחודש נדב חצי שכירות הכנס"ת [בית הכנסת] לשכה זו. ומקרב לבי אברכהו כאשר יברכוהו כל ישראל אשר בשכם — ישלם ה' חסדו ושכרו בברכה והצלחה כפלים כיד"א.

נסענו — וגשמים ירדו עלינו כזרם מים עבות — דרך הרים וגבעות. משם באנו לג'ינין (מעין גנים) — עיר קטנה שכולה גויים. נסענו לזיעין [יזרעאל] — עמק יזרעאל הנז' בנביאים, ובו מעין גדול הנק' "עין אלמייתק" [?], מימיו הולכים לאט לאט. ולנו שמה, ובא עלינו שודדי מעין מת ליל' — ה' הצילנו מידם. ומשם נסענו דרך תלי מים בין אילני סרק, והתפללנו שחרית שם. ובאנו לכפר "יעקד" (בה' ד', כפר חיטיא — מס' חגיגה), חמד למראה: ונשתטחנו על קבורת יתרו ע"ה, ועוד יש שם קבר שלדעת קצה — הוא קבורת צפורה אשת מרע"ה, וי"א קבורת התנא ר' יהושע בן פרחיה זיע"א. ובדרך עברנו במקום הנק' שוק "אל חאן" — שם מתאספים בכל יום שני מכל הכפרים למאות ליום השוק. ומשם נסענו אל עיה"ק טבריא תובכ"א.

טבריא — עיר חמד יושבת בין הרים, מוקפת חומה מג' רוחות, מצד המזרח על שפת ים כנרת. אוירה חם מאד. רובה ישראל, בה שני קהלות — הספרדים והאשכנזים, לעדת הספרדים ולעדת האשכנזים. נחלת רבניה וחכמיה למקהלת הספרדית [יקראו "מערבים" ת"ו — כי הספרדים שבעיה"ק מדמשק ת"ו וצפת ת"ו וחברון ת"ו]. ארבעה בתי מדרשות — הת"ח לומדים שם ומתפללים. האחד נקרא בית המדרש הגדול, השני יקראוהו בשם מדרש שמואל [שככה היה"ג שמואל הכהן קונדעי] שהיה אב"ד שנים רבות, השלישי — מדרש צמח, הרביעי — מדרש מ'מערבים חדש. הרב המו"ץ בעת הוא הרב המופלא וכפור מלא ה' כמוהר"ר רפאל ממאן (שהיה לפנים אב"ד בעיה"ק צפת ת"ו). עוד להם בית כנסת גדולה — קבלה בידם ששם היה מקום תפלת רבינו הקדוש זיע"א. לעדת האשכנזים — נפשותם כמ"ד שבעה יעלו בערך נפשות הספרדיים.

--- עמוד 9 ---
[המשך תיאור טבריא]: לאשכנזים אין להם גאולה הנק' "הכשר" — אין להם שום מקום מיוחד להכניס אורחים, אפילו בכימים אלה שמרבים העם לעלות אליהם מדי שנה בשנה. שכירות הבית אשר לא יעלה לערך רבע ממחיר שכירות בית בירושלים — וגלי שממה רבים מזמן הרעש (תקפ"ד). בית הקברות לספרדים ולאשכנזים יחד — ונמצאו שם מצבות מזמן הרה"ג מוהר"ר חיים אבועלפיא זצוק"ל, שהוא הראשון שנתיישב בה אחר כמה פעמים שנחרבה. והמשפחה הזאת המיוחסת שבעיר, היה מן שנת התק"ץ. האשכנזים נחלקים לד' כוללים — כולם חסידים: כולל גאליציא (הממונה בעת ר' מרדכי וייס יצ"ו), כולל אולין (הממונה הרב הישיש ר' מעבדיל [?] יצ"ו), כולל קארלין, כולל רוסיא. ושם מצאתי את ידידי האברך הרבני מו"ה דוד שיפמאן נ"י — קנקן חדש מלא ישן. שמחתי לראות בעיר הקדושה הזאת כי גם הספרדים והאשכנזים ידורו יחד בשלום ובמישור, וחיי נועם יחיו בכל ואגודה אחת. ה' יתמיד שלומם!

הספרדים נוהגים לספור העומר אחר 8 רביעיות שעה מהלילה בס' ר"ת [ראשי תיבות]. עוד עניינים בהלכה על מנהג זה. ביום ג' לביאתני הנז' לעה"ק [טבריא] הלכני להשתטח על עמ"ק הצדיקים במקום הנק' חצרות — ששם קבורים התנא ריב"ז וחמשה תלמידיו — ר' אמי ור' אסי, והגאון זיע"א השל"ה והרמב"ם. משם נסענו והלכנו להשתטח על קברי רבנן סבוראי זיע"א — משם עלינו לראש הר גבוה וקצת נכוה — מקום קבורת התנא ר' עקיבא וכ"ד אלף תלמידיו. ומשם ירדנו על קבר ר' חייא ובניו זיע"א, ורב הונא (הנז' כמ"ק בכנז'). ומשם הלכנו למערת רב כהנא ורי"ש גלותא [רב יהודה נשיא הגולה] זיע"א, ולמטה ר' ירמיה. ועל שפת הים ראינו בהמ"ד ר' אמי ור' אסי, בין עמודי — והוא חרב. משם הלכנו לראות בחמי טבריא — המרחץ הישן מאד מאד חם, הוא בית גדולה בת ה' כתובה בנין השר איברהים פאשא. וספיר [ידוע] כי יוכל לבשל דבר — כנזכר בפסחים "המבשל בחמי טבריא". ומדי יום ויום ינהרו אליו מאות בני אדם מהאכרים והערביים ובני כפרים סמוכים.

--- עמוד 10 ---
משם עלינו לקבורת התנא רמב"ה (רבי מאיר בעל הנס) זיע"א, בבית גדולה ומהודר נאה, אשר בנו עליו הספרדים. ולפנים מהבית הזה ישיבה — היא מהראשונה גם לעדת האשכנזים. והיא קטנה בתבנית הבנין לת"ק, ועוד לא נתנו עליה תקרה. והתפללנו בתוכה תפלת המנחה. למחרת הלכנו להתפלל על קברי האמהות — שם כיבירם שקבלה בלהה זלפה יוכבד. וי"א שסמוך לחומה קבורים ר' יוחנן ור' יונה [ור"ל].

ליל פסח שני — הלכנו עוד הפעם לרמב"ה זיע"א אשר מקרב שנים תקנו חו"ר [חכמי ורבני] הלולא לעשות ולהדליק נרות בשמחה ובששון, כאשר עושים בצפת (תראה לקמן). ויען שבשנה הזאת לא באו כל כך אורחים, מסיבת ירידת שטרי הממשלה — לא נמכרו הדלקת הנרות כראוי כמנהג הקדש, וההכנסה — לא היתה כי אם מב ק' [כ־2,000] גרוש, ולא עוד. ביום פסח שני יצאנו לשלום מעיר הנז' — והלכנו דרך הרים גבנוני עמקים וגבוהי'ה, ואחד שעות באנו לצפת ת"ו.

צפת ת"ו — [אין זו צפת הנז' בשופטים כמנז' 'קאפיטול' שהיה בחלק שמעון; זו היא בחלק נפתלי — היא הגליל, ועי' בזה בספרי חוקרי אה"ק]. עיר גדולה בנויה בשפוע ההר, רחובותיה לא רחבים. רוב תושביה מעדת האשכנזים חסידים, עולים לסטס [לסך] ד' אלפים נפשות, ובהם כמה ת"ח (כן ירבו). מושבם בשוק העליון במסבי ההר, בבנינים חדשים אחוזת נחלתם. ולספרדים [רוב מערביים כנז'ל] יושבים בשוק התחתון בלי סדרים, עליות וירידות — וגם היא אחוזתם, והם השרב [?] כמו האשכנזים בטבריא. מכס הבשר אין בה, ודגים לרוב הבאים ממים מתוקים [כנז' בקיתה"א]. הגוים יושבים מצד ההר לבדם, וראיתי כמה בתים שתקרחם ממחצלת קש ומעזיבה עליהם. האב"ד לעדת האשכנזים הוא הרה"ג הישיש מוהר"ר שמואל העליר יצ"ו [וגם לו יד בחכמת הרפואה, והוא מוצלח], ולהם ששה ועשרים בתי מדרשות ובתוכם בית כנסת מכוון נגר [ניגר?] שקבלה בידם ששם היה מתפלל האר"י החי זיע"א מקבל שבת, וי"א ששם היה מתפלל בימים נוראים. הספרדים ערכם כאלף וחמש מאות נפש, מחולקים לכמה כוללים. האב"ד — הוא הרב המופלא והמפורסם כמוהר"ר שמואל עכו יצ"ו, צרפת. פה נמצאים עוד שני קונסולים — יצ"ו קונסול איטלייא [?] חכם לבב, והרב הישיש הנכבד ר' פסח ריפמאן הרופא לממשלת אשכנז. והגביר ר' מרדכי לוי — לממשלת בריטאניא. ולממשלת עסטרייך אינו מאחב"י לדאבק [?].

--- עמוד 11 ---
[המשך תיאור צפת]: ...לכם אגידה לב לדאבון — כי פה נמצאים איזה אשכנזים ישרים [רוכס] יזמרים — ממונו ונפשו יחדל ממנו. יושבי העיר הק' הזאת יסבלו יסורים כמים לצדכם ... כגורלינו רע גורלס. ארבעה בתי כנסיות יפים לעדת הספרדים — הראשונה היא בהכ"נ ר' יצחק אבוהב ז"ל, ויש בו ס"ת אשר הרב הנז' לא קורין בו כי אם ביום שבועות מדי שנה בשנה. ושמעתי שכמה פעמים גנבו הגנבים את הס"ת הקדוש הזה בשנת תקצ"ז ששללו הדרוזים את אחב"י וק"ק הנז'ל, חזר למקומו — ה"ה השנית בהכ"נ יוסף הבנאי ז"ל, השלישית — בהכנ"ס של מרן האר"י ז"ל, והד' — בהכ"נ בני קושעא, שהיו שם לפני הרעש תקפ"ד — וקבלה בידם כי היה מתפלל שם מהר"ם אלשיך ז"ל. לבהמ"ד — מדרש בית יוסף ז"ל, ומעל גגו הנז' רבים ספרים עתיקי יומין יקרי הערך ואיזה ספרי כת"י. עוד — מדרש צמח, מדרש שרה יצחק, מדרש ב"ד. בו הלכנו ביום להשתעח (להשתטח) על עמ"ק הצדיקים זי"ע — שם בבית הקברות שבעמק — מנוחת כבוד הרב האר"י ותלמידיו, והרמ"ק, ומרן הב"י, ומהר"ם אלשיך, ור' פנחס בן יאיר קדישא וינוקא, ומערת הושע בן בארי, ושם התפללנו מנחה. ממנו למעלה — קבורת בארי אכיר [כן במקור], וישיבת רבינו האר"י ושאר קברים, ומקום עבילתו [טבילתו] של האר"י ז"ל — מים נוסעים מצלע ההר, ובמורד ההר — שם בית הכנסת שלו הנז"ל (והיום מתפללים בה המערביים), ושם בהמ"ד אשר קמים בו בכל ליל בחצות ללמוד בס' הזוה"ק. וראש הח"ק הזאת הוא הרב נ"י.

ולמחרתו — בקיתי להביט בבתי המדרש ובתי הספר [אשר רובם מלאים אורחים בימים האלה], ולהכיר חסד עמלי הצדיק הרב כמוהר"ר יצחק גואיעע ז"ל בעה"מ ס' שדה יצחק, אשר תקצר לשוני להביע גודל פעלי חסדו בעיר הזאת. ובימים האלה הוסיף עוד ידו הגביר השר המפורסם צדיק ונשגב ר' רפאל הלף יצ"ו מעי"ת ביירות — ובנה להם עוד בתי חסד, ולהדגול מרבבה הזה שמו פרץ בארץ לשם ולתהלה. וראיתי את ההקדש שכנו האשכנזים אשר בשם קב"ח כעהו [?], ועדין בנינו לא נשלם. וגם הבית — שמחלקים בו קופת תמחוי לעניים זקנים בכל יום. הרופא החדש ששלחו ראשי הועד מלונדון לפה — לא ראיתיו, כי נסע לעכריא [עכו/טבריא], כי כאשר יחלה איש בחולי כבד — אין בטבריא רופא מומחה, הוא נוסע תמיד כן כאשר. ד' ביום — הלכתי לקבר [חוני המעגל, ואשתו], ואשר שם לא קבור צדיק שם — כתב האר"י ז"ל. ובין ההרים האלה — קבורת בניהו בן יהוידע, ההר הזה הוא הר חרמון. ד' עלינו ליום לכפר מירון תובכ"א.

--- עמוד 12 ---
מירון — על דרך עין ויתכן ולפניס ישכו בכפר, כהיו לו נגות ופרדסים ועגלי ורוב לרבים מיס ומעינון בבקעה. שם קבורת ר"ו בר יוחאי ובנו, וכן קבורת ר' ר' אלעאי ובנו רבי ר' יהודה ור"י בעל התרנגולים הידוע (שפעם אחד גזר המושל בישע [רשע] על היהודים שיביאולו מלבד המהים [המכס] וארנוניות — מאה תרנגולים שחורים [דבר יקר המציאות], ובניהם גמרו רבני העדה כי יפול הגורל על הרב הנז', וכעשולו כמה ימים בדרך ובתוך שלשה ימים נכנס לקושטא, וגזר המלך על המושל הנז' לשלם לו גמולו והרגוהו). ובאמצע הדרך — שם קבורת ר' ירחי דמן יוקרת [והמוך למירון תבוה"א — לפי דבריהם הוא הר תבור]. ובאמצע ההר — קבורת התנא ישב"י זיע"א — בתוך בית לפנים מבית, ונגדו בהעד"ר [בהמ"ד] לת"ח. ובאחד המכתים ר' אלעזר בנו — והם בתוך חצר גדול אשר יכיל בתוכו בתים ועליות. ורקב ידים מוצק — קן אחוזת נחלת הפרדס אזרחי ארץ. ובפתח החצר — קבורת ריב"ל [ר' יהושע בן לוי] נפחא ורב זיע"א. ולמעלה בראש ההר — ציון ר' יוחנן ההדלר [הסנדלר], והמוך לו מערה שקבלה בידם ששם היה מעבד העורות. וכפית מהר"ר זלמן הרב מחברת "זכרון ירושלים" נדפ"מ [נדפסה] מ"ש בענין זאת מעדה. ולמטה מערת הבל התלמידים ורב הכהנא המכונא מגידו מי נחל, וכן ר' יוחנן קחמא. ובצד ההר הב' — מערת כהנים ומערת ר' חזקיה הזקן וכלתו של שמאי (הנז' בקוהלת כ"ח), ולמטה מעדת שמאי ותלמי'. ונכחו — הר גבוה ותלול — בממס [במרום] ההר שם כהא של משיח שיגלה במב"א [במהרה בימינו אמן]. ושם קבורת אביי ורב פפא ובניו זיע"א. ליל ההלולא לכבוד הרשב"י זיע"א — ימכרו הדלקת הנרות. בשנתינו זאת שלא עלו אורחים מאחב"י שבחו"ל, מהסיבה הנז'ל בטבריא — עלה הכנסת הלילה הזאת רק כלערך אלף פראנק, תחת אשר לפנים בשנים הטובות תעלה הכנסת הלילה הזאת חמשת אלפים עד שמונה אלפים פראנק כפי המקופר [המקובל]. ולעומת ההכנסה הזאת — צריכים הוצאות רבית לגוים אילי הארץ ולשוטרי הם ההולכים שמח בלילה הזה, ולפרנסת דלת העם הבאים מדמשק וארץ וקוריא [סוריה] מחזרי לבב עיירותלמכאוב אנשי הארץ הקדו' אשר ילחצום — לתת להם לחם ומזון וצדה לדרך. וביאת גם בטבריא — וביותר נקבל עולם בעיה"ק ירושת"ר, כי כולם עניים מדוריס בחורי שנים. ופלא איך נשרשה המצוה הזאת להשתטח עמ"ק הצדיקים כין ההמון עם והנשים מק"ק הספרדים יותר ממצות הכתובות בתורה. ויש לתי אריכות דברים בזה, ועיין בה' שדה הארץ ח"ג יו"ד סי' י"א.

מנהג קדום בצפת [וכן בטבריא בהדלקת רמב"ה כמובא למעלה] — לשרוף בגרים יקרים בתוך מקום ההדלקה הגדולה של התנא הרשב"י זיע"א, וכמו זר בעיני הגאון המפורסם בעל חקרי לב זצ"ל.

--- עמוד 13 ---
[המשך]: כרם רה"ג ...הרה"ג העליר שמעון עם רוחב פסיקים משפיסקים משס עהור מש"ס... כי עוברישעל עבודתם וכו'. הסכים הרב הגאון עט"ר ראשון לציון ב"ר... וכן — סמוך לטבריא — כפר שהוא ("ככה"), שם קבור ר' יהודה בר בכא [וי"ע], ויש שם משפחות מד' [כמה] מאחב"י עובדי אדמה. וכן כפר פקיעין. ולא יכולתי ללכת לשני מקומות האלה מפני עכוי [כובד] הדרכים. ובהיותי בעיה"ק טבריא ת"ו סיפר לי השו"ב דפקיעין שהוא ר"ר שמעון אשכנזי ינ"ו מצפת"ו — שאינם נמצאים עתה שמה רק כי"ב [כי"ב] משפחות מאחב"י תושבים שם, ועוסקים עוד בעבודת אדמה, ואינם עושקים כמו במלפכים [במלכתם] — שלא כשאר להם שדות ולא כרמים.

יום ל"ג בעומר — יצאנו מעיה"ק צפת"ו והלכנו בין הרים זקופים וחדורי צורים, והלכנו הצאה שלש שעות מהלך דרך הרים וגבעות הנז"ל, עד הגענו לנחל מים המתחכר לים כברת. והלכנו עדי הגענו לדרך מישור בין עצי יער לרוב, עד הגענו למקום "כוש אל איכרום" [?] — ושם מלון מקום עתיק יומין מקורה בקנים. ונחנו שמה, ואחרי כן עברנו על כפרים רבים ויושבי אוהלים לרוב — ומשם נסענו דרך מישור עד באנו לעכו ת"ו.

עכו — עיר קטנה ובצורה, יבה המון רב מאוה"ע [מאומות העולם], והיא עיר רוכלת. ומלפנים היתה העיר הזאת נמל חוף הים לאה"ק וקהלה גדולה מישר', ומאז התחדשו נמלי יפו וחיפה חדל להיות לה סחר עתים, כי הידל [חדל] ישראל — כי אין בה רק לערך ט"ו משפחות מאחב"י מתפרנסים מיגיע כפם, ובתוכם האדון הישיש ונכבד סי' משה פינצי קונסול בריטאניא מזמן רב, חכם העדה. הוא החה"ש האברך כה"ר שלום יחיא יצ"ו מעיה"ק צפת ת"ו, ונקרא להיות מוהל ושו"ב וחזן לעדת ישראל בעכו, ולעדה הזאת אין שום אחוזת נחלה — זולת א' בהכנ"ס לתורה ותעודה. תוך העיר הוא בית האסורים הגדול הנקרא "לומאן" — אשי אליו ישולחו אסירי המלך הנגזר עליהם לעבוד עבודת פרך במחוז סוריא. בתוך הים יש חורבה אחת הנק' בלשון ערבי "דוכאני" — הוא בעל זבוב הנזכר במלכי ב' [במלכים ב'], וכן יקראו לזבוב בלי ערבי "דוכאני". העיר הזאת היא ארץ ישראל לעניין יו"ט ב' [יום טוב שני] ולאיזה דברים, ולפי עכו כפי בשלהי מס' כתובות [כפי קבלתם] הם רחוקים ממנה כמהלך שעה — ועיין תוס' גיטין. ואולי היתה עכו רחוקה מזו — אחר שעות אשר ישכנו להיחפש ד'כ' [?]. ומעמל הדרך ישכנו על עגלה שעשו מחדש ההילכת על שפת הים הגדול.

--- עמוד 14 ---
[המשך תיאור אזור עכו]: ...ונחל קישון ונחל קדומים היורדים מזה — מזה [מכיוונים שונים] באמצע הדרך, הים מזה וכוכיוס [?] מזה. בכניסתו לעה"ק [עיר הקודש] חיפה ק"ו.

חיפה — עיר חדשה, מבנינים חדשים. אור חדש עליה הופיע בימינו, עד כי לה יקראו בשם עיר חדשה — ישראל עדית, אשר בקרבה נדלה בימים האלה. כי יום יום ינהרו אליה הבם [הבאים] כן ירבו — ולהם ג' בתי כנסיות, ואחת מהם חדשה, כהיום ערך ק"ק [קהלת קודש] נפש. שכנו שמה ממש אותם בני קושטא ואזמיר, שהם בעלי מסחור [מסחר] ועשירים ירבו כן — ובתוכם הגביר שי' שמואל עוריאל יצ"ו, שנדב מאה נאפוליון [לידאש] לבנין בית הכנסת עי"ז [על ידי זה] צדקתו. ומב אנשי העיר הם מערכיים [מערבים], רב העדה הוא מעלת הרב המובהק הישיש כמוהר"ר אלעזר חמצי הי"ו, ובהמ"ד אשר בנה השנכיר [הנכבד] בכה"ר אברהם ן' אוריין יצ"ו — גם הוא כלול יופי מוצק חן. מעדת האשכנזים יש רק כעשר משפחות ת"ו מצפה, מהם כ' בעלי אכסניא, ומחיתם בזול מאד! ובפרט שכימת הבתים בין כל העם, אשר בתוכה אין בניהם רק ד' או ג' ת"ח, ובהיותי שמה נתועדנו לתקן ב"ד וחע' [ועד], ה' יצליח בידם. ביום ד' הלכנו למערת אליהו הנביא ז"ל, רחוקה מהעיר מהלך כ' מילין. ועל אם הדרך — ציון קבורת ר' אבדימי דמן חיפה, והמערה הנז' היא בית גדולה חצובה משן הסלע בשפוע הר הכרמל. ולבי עלי דוי — כי נתונה ביד ערבי ישמעאלי אשר עינו לא תשבע מלקחת ממון מאשר יחפוץ הבאים שמה. ולואי שישתדלו ראשי בנ"י [בני ישראל] אצל הממשלה הרוממה לקחת המקום הזה מתחת יד נבל ופריץ חיות ההוא, כאשר לקחו חו"ר פעה"ק [חכמי ורבני עיר הקודש] את קבר שמעון הצדיק זיע"א מיד כשיה [כת] של נוצרים. למעלה בראש ההר — וי"א שם קבור אלישע בן שפט הנביא זיע"א. ומפני רבוי הצלמים לא עלינו שם למעלה. ומשם עברנו על קולניות הפרדאישין [הפרוטסטנטים] הנוצרים, והוא מקום רחב ידים ונחמד למראה, ובמשך שנים מועטות פנו בתוכה בתים רבים ובתי מלאכה ורחיים הסובבת על כנפי רוח ואוצמת סחורה, זרעו שדות נטעו כרמים ועץ מאכל, המה חוצבי בהר בונים וכל עושים מלאכה, ועשו והצליחו וראו פרי בעמלם [יה"ר כן יצליחו גם אחב"י], עד הנח היום קריה עליזה נאוה כתרצה!

--- עמוד 15 (זל"ט וכיוס' ה' ...) ---
מנהג קדום בעיה"ק ת"ו חיפה — כל ליל וכל יום מוצאי שב"ק [שבת קודש] ילכו כל עדת ישראל להר [מערת] אליהו הנז', להתעודד על גאולת ישראל, ושיבא במהרה כאשר ילכשר הגאולה במב"א [במהרה בימינו אמן]. ומתקבצים לשם מכל העיירות המונית לה, גם מפעה"ק ינהרו אליה לשמוח בשמחת הלילה הזה, כי עושים ג"כ שם הלולא לכבוד אליהו ז"ל.
[המשך:] ... ותשעת ימי בין המצרים והחורבן — כטוב לב איש ישראל תחת גפנו ותאנתו כיר"א! ביום פו [1] נסענו למנוה היפה, ולננו במלון כפר אל-וואד. וביום ב' באנו לעה"ק ירושת"ו — באהבה רבה, ורוח נוראה והתלהבות ושמחה — נשקתי אבני חומותיה ואמרתי, כי חזרתי לעיר מולדתי אהובת נפשי, וחשק רוחי על מי מנוחות ובשלום.
ידידים קוראים — אחרי אשר סדרתי סדרי מסעותי לפניכם, ואת אשר חזיתי ואשר הוגד לי — לא העלמתי מכם דבר, וכטרם אפטר מלפני מעלת... עוד מלה אחת על לשוני. כי לדאבון לבי אשתומם ואתפלא מדוע בכל המקומות הנז"ל...

--- עמוד 16 ---
[המשך]: ...הנז'ל לא ישגיחו על הנהגת בני העניים והיתומים לגדלם על ברכי התורה, ומדוע לא יודיעו כזאת לאחיהם בחו"ל, ומדע [ומדוע?] ישגיחו עליהם פעה"ק כאשר ידיעו... אם יד ימינם תקצר להושיע — למה יעשו בני העניים בערים הנז'? קומו רבני וגאוני ארץ — חיהו וחזקו על נפשות אביונים הזה, להחזיק בידם השדים [כן במקור, כנראה שגיאת דפוס], ולעודדם מעפר שפלותם ועצלותם — להורות להם הדרך ילכו בה, למען יראו פרי בעמלם, ומאת בעל הגמול ישולם גמולם כיר"א.

כי הפקת רצונכם אהובי — בהעתיקי לפניכם מחשבותי — תעלה לרצון לפני הוד יקרתם, ועל שגם הודעתם רצוני להודיעם מספר יושבי אה"ק כולה — גם יושבי ירושלם וחברון ת"ו, ומספר בתי כנסיות ובתי המדרש וכו'. סלחו נא לי אם הקשיתם לשאול לי בזה — כי אוכל לדעת על עה"ק חברון ת"ו כי המה בערך שבע מאות נפש, ורובם ספרדים ואשכנזים, ומכולל חב"ד — ושני בתי כנסיות ושני בהמ"ר [בתי מדרש] לכל מקהלה ומקהלה. אמנם בזה לספר אודות ירושלם עיקו"ת — לא אעצור חיל כי רבים המה בפ"י [בפני עצמם] דברים טובים — וכשגבים בתי חסד וכתי כנסיות ובהמ"ד אשר לעדת עיקוי"ת אשר כעת יעלה מספרם יותר מעשרת אלפים נפש בפ"י [כן ירבו]! וכשגם בימים האלה העולים לאין קץ המוני משפחות לציון הר... [ראה בס' זכרון ירושלים הנז"ל וכו' — החקר ופתי המדרש והישיבות רוב בארה שמשם קחנו וכו'].

הנה אכלה כלה ברכת [ברכת הדיוע] לקחתי מכל הרבנים והנכבדים ומכירי אהובי כאאמו"ר נ"י — בכל מקום אשר באי, קבלוני בסבר פנים יפות והראוני אותות אהבתם, ישלם ה' פעלם הטוב! וגם בפי ולשוני אגיש תודתי לממלא מקומי הרב חר"י שמואל נסים יצ"ו, אשר עבד עמי משמרתו בלב שלם ונפש חפצה, ונגד עמי אורחו בשפתי רננות. ומה' אבקשה ותכא לפניו תפלתי אשר התחננתי ורחמים... בעד המקום מחזיקים החסד וכמר [וכן] כל אחינו הנפוצים, ובפרט לאנשי הבהמ"ד המפואר דורש ציון יכב"ץ הזה הקדוש. וכשם שזכינו לראותה בחרבנה, נלך ונבכה נחלי דמעה על גלי חרבותיה הרבים — נראה, כרם כל ישראל, כברנה נבא אליה ברנה — כבנפשכם וכנפש עבדכם.

הצעיר רחמים יוסף חיים בכ"ר [?] כמוהר"י מפראג

--- עמוד 17 ---
[עמוד נספח, קטע מקראי בעיטור מסגרת מעוטרת]:
כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהמות יוצאים בבקעה ובהר: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אתה, תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה: ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש.
[פסוקים מתוך דברים פרק ח-יא, בעיטור סרטים ופרחים]
