מקור: hb_36832.pdf

זיהוי הספר: "מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים - מימי הביניים ועד ראשית ימי שיבת ציון", קיבצם וביארם אברהם יערי, נדפס בארץ-ישראל (Printed in Palestine), דפוס "אחדות" בע"מ תל-אביב. הספר הוא 813 עמודים, אנתולוגיה מדעית מקיפה של תיאורי מסעות של עולי-רגל ונוסעים יהודים לארץ ישראל מהמאה הי"ב עד המאה הי"ח-תחילת שיבת ציון.

הערה מתודולוגית חשובה: בשל גודלו העצום של הספר (813 עמודים) לא בוצעה תמלול מלא של הספר כולו. במקום זאת אותרו - באמצעות מפתח השמות והמקומות שבסוף הספר עצמו (עמ' 814, ערך "שכם") - כל העמודים שבהם מוזכרת שכם (נבלוס), ועמודים אלה נקראו ותומללו במלואם או בחלקם הרלוונטי. מפתח הספר מציין את "שכם" בעמודים: 24, 33, 34, 38, 56, 72, 84, 89, 109, 112, 143, 150, 251, 276, 319, 443, 511, 541, 545, 587, 625 (וכו' - יתכן שיש עוד הפניות שלא צוינו במפורש ברשימה). זהו מקור ראשוני עשיר ביותר לתיאורי קברי אבות, קברי צדיקים, ותיאורים טופוגרפיים מפורטים של שכם/נבלוס לאורך הדורות - רלוונטי ביותר לחקר מיקום בית הקברות היהודי בשכם.

תוכן העניינים החלקי של הספר (כפי שנקרא בעמודי הפתיחה, מבוא עמ' 9):
א. מסעות ר' בנימין מטודילה בארץ-ישראל ובסוריה בשנת 1170 לערך - עמ' 31
ב. מסעות ר' פתחיה מרגנשבורג בסוריה ובארץ-ישראל בשנת 1180 לערך - עמ' 48
ג. מסעות יעקב בן נתנאל הכהן (במחצית השניה של המאה השתים-עשרה) - עמ' 55
ד. מסעות יהודה אלחריזי בארץ-ישראל (ד' אלפים תתקע"ח, 1218) - עמ' 62
ה. כניסתו של ר' משה בן נחמן (הרמב"ן) לירושלים בשנת כ"ז (1267) - עמ' 71
ו. מסעות אלמוני תלמיד הרמב"ן בראשית המאה הארבע-עשרה - עמ' 81
ז. מתוך מסעות אשתורי הפרחי, שנת פ"ב (1322) - עמ' 98
ח. מסעות ר' יצחק ן' אלפרא מעיר מלקא, שנת ר"א (1441) - עמ' 105
ט. מסעות אלמוני איש קנדיא, רל"ג (1473) - עמ' 111
י. מתוך מסעות משולם מוולטרה, רמ"א (1481) - עמ' 114
יא. מסעות ר' משה באסולה, רפ"א-רפ"ג (1521-1523) - עמ' 125
יב. מסע אליהו מפיסארו, שכ"ג (1563) - עמ' 165
יג. מסעות זכריה המכונה יחיא אלצ'אהרי מתימן לא"י, שכ"ז (1567) - עמ' 196
יד. מסעות שמואל בן דוד הקראי מקרים, ת"א-ת"ב (1641-1642) - עמ' 221
טו. מסעות משה ר' פוריית מפראג, ת"י (1650) - עמ' 267
טז. מסעות משה בן אליהו הלוי הקראי מקרים, תי"ד-תט"ו (1654-1655) - עמ' 305
[הספר ממשיך מעבר לעמ' 305 עם עוד תיאורי מסעות רבים (עד עמ' 813), כולל (על פי הפניות שנמצאו במפתח) מסעות ר' חיים בכ"ר יצחק (עמ' סביב 380-390), מסעות רבי שלמה מלוצק, מסעות ר' יוסף ספיר, מסע השני של משה ויהודית מונטיפיורי לארץ-ישראל תקצ"ט (1839) (מוזכר במפורש כותרת בעמ' 545), ועוד מסעות רבים של נוסעים ועולים יהודים מהמאות הי"ח-י"ט - כותרות מדויקות של פרקים אלה לא אותרו במסגרת עבודה זו.]

=========================================================
להלן קטעים שתומללו מהעמודים שבהם מוזכרת "שכם" לפי מפתח הספר:
=========================================================

--- עמוד 24 ---
[מתוך תיאור מורי-הדרך (guides) הקראים בירושלים, ותפוצת המסורת על קברי צדיקים]:
"...לאחד מצאצאי שמשו של הארא"י [האר"י] היה מורה-הדרך העיקרי, לפי שבידו נמצא ספר שירש מאבותיו. ולפי דבריו רשם בו את כל קברי הצדיקים שבגליל העליון שקבע מקומו של כל אחד ואחד. עולי-הרגל הקראים היו מסבבים מקראים רק בירושלים וסביבותיה, לפי שרק בה נמצאה עדה קראית בדורות האחרונים, אולם בדרכם לדמשק אולם היתה עדת-קראים גדולה, השתטחו על קברי הצדיקים שבקרבת שכם. לגליל העליון לא הלכו. מורה-הדרך כמעט היה מבני אחד מבני עדתם בירושלים.

הנמל העיקרי בארץ-ישראל שאליו באו עולי-הרגל היה כמעט תמיד יפו. עולים ועולי-הרגל שהלכו לירושלים ירדו ביפו במיוחד לעיר, ומשם עלו מיד ברכיבה על גמלים וחמורים וחלים כי ביפו לא היה ישוב יהודי כל במשך כל התקופה הזאת עד שנת תק"ץ (1830) בערך. אולם במאה השמונה-עשרה בנה נדיב יהודי מקושטא בעיר-ישראל שתמך בידי הישוב, ר' יעקב זונאנה, בית מיוחד שבו יכלו לנוח ולעולי-הרגל מטלטוליהם לפני יום עליהם לירושלים..."

--- עמוד 33 ---
"...הצלבנים בא בארץ-ישראל באחרית ימי שלטון הצלבנים. עוד שלטו בירושלים וכל ערי החוף, אבל כבר נשמע הד מפעמיו של צלאח אדין קק שים לשלטונם 17 שנים אחרי-כן. בימי בקורו של ר' בנימין במצרים כבר היה צלאח אדין וזיר של החליף הפאטמי אל-אדיד, ועתיד היה לירוש את מצרים ולכאו ולאחד את סוריה וארץ-ישראל תחת שלטון ערבי.

הצלבנים, שכבשו את ירושלים בשנת 1099, השמידו את הישוב היהודי בה וגם בקהילות אחרות ונמלטו לארצות לרחקות. הישיבה הגדולה בירושלים עברה לצור, ואחר-כך לטריפולי ולדמשק ובדמשק מצא אותה הנוסע [ר' בנימין]. אולם לאט לאט חזרה הותרה הרצועה ונתחדשו קהלות חדשות. אמנם קטנות מאד, בכל ארץ-ישראל מצא ר' בנימין אלף וחמשים משפחות יהודים ועוד 1500 משפחות שומרונים, שישבו במקומות אלה: עכו - 200 משפחות; קיסריה - 200 יהודים 200 שומרונים ר... שכם 1 לוד; ירושלים - 4 שומרונים 1000 יהודים (הנוסח - הוא סעות הנסעתאתקה) 2 בית-גברין; בית-לחם - 3 בית נובה; רמלה 2- 300 יהודים; אשקלון - 1 יפו; זרעין; טברריה 1; 50 קראים ו-300 שומרונים 40 יהודים 200 עלמה (מצפון מזרח לגוש-חלב) - 50. היהודים הבודדים שישבו בכמה מקומות היו כולם צבעים, מלאכה מיוחדת ליהודים תלויים ברשות שהתירו ליהודים בעלי-מלאכה לשבת גם בירושלים ובבית-לחם, מה שלא התירו ליהודים סתם.

דרכו של הנוסע בארץ היתה מסוריה מצפון לדרום. הוא בא מסוריה, מנמל אנטיוכיה, המקום הראשון בא"י שהגיע אליו היה עכו. משם הלך..."

--- עמוד 34 ---
"...דרך חיפה, קיסריה, קאקון, סבסתיה לשכם, ומשם דרך המקום שבקרא רמאללה בימינו לירושלים. מירושלים הלך דרך בית-לחם לחברון, ומשם לבית לגברין, ומשם אשקלון, יפו, רמלה, ומשם חזר ללוד והלך צפונה דרך זרעין לטבריה, ומשם לכפרים ועלמה שבגליל העליון, ולמשם לדמשק.

הנוסע מתאר בפרוטרוט את המקומות שעבר בהם: מצבם הגיאוגרפי, הבנינים, הקהלות היהודיות ושיאיהן וחכמיהם, את משלח ידם של היהודים תחת מיוחדות בישראל, כגון הקראים, השומרונים וכת מיוחדת בקפריסין, שמתחילה את יום השבת מהבוקר, הוא מהראשונים שמאר את הכת השיעית "אל-חשישין" ואת הדרוזים.

מושגיו הגיאוגרפיים על המקומות שהיו הצלבנים בני דורו. הוא קורא במקומות בא"י בשמות שהיו שגורים בפי הצלבנים באא"י: אקרי - עכו, כיפש, כיס - חיפה, שנג'רגיו, לוד - נפליש - שכם, רמש - רמלה וכו'. וכן קיבל מפי הצלבנים בלי קבות ליהודים מוטעים ביותר המעיל דברי הנוסע לא נסיון היה למפה ההיסטורית של הארץ בתקופת הצלבנים."

--- עמוד 38 ---
[תיאור הר גריזים והר עיבל, השומרונים ומסורתם]:
"...לקאקו והיא קעילה ואין בה יהודים. ומשם חצי יום לשגג'ורג' [סנגורגי-ו] והיא בית-לחם, ומשם יום אחד לפלבשת: היא שמרון, ושם ניכר ארמון אחאב בן עמרי חרב. והיא היתה עיר בצורה מאד בהר, ובה מעינות, והיא ארץ נחלי מים וגנות וכרמים ופרדסים וזיתים, ואין שם יהודים.

ומשם שני פרסאות לנפליש 37 היא שכם בהר אפרים. ואין שם יהודים, ובה יושבת בעמק בין הר גריזים והר עיבל, כמו אלף כותים שומרים תורת משה עה"ה לבדה, וקוראין להן שמרתנוש. וקוראין להם 'ארונים', ואין מתחתנים עם הכותים אלא כהנים עם כהנים שלא יתערבו עמהם, אבל הם כהני תורתם ועושים זבח כנסת בכל בהר גריזים כמו שכתוב בתורתם: ונתת את הברכה על הר גריזים. והם אומרים כי הוא בית ה'. ומעלים עולה ביום פסח וימים טובים על המזבח אשר בנו בהר גריזים, כמו שכתוב בתורתם. תקימו על הר גריזים מן האבנים שהעביר יהושע ובני ישראל. וידוע כי הם משבט אפרים, וביניהם קבר יוסף בן יעקב אבינו ע"ה, שנאמר: ואת עצמות יוסף וגו' קברו בשכם. ואין להן שלש אותיות א' וחי"ת ועי"ת. וא' מן אברהם שאין להם הו"ד, חי"ת מיצחק שאין להם חסד, עי"ן מיעקב שאין להם ענוה. ובמקום אלו האותיות אל"ף, כי הם יודעים כי אינם מזרע ישראל, כי הם ידעים משה חוץ מאלו הג' אותיות. ושומרים עצמם מטמאת עצם אדם וחלל קבר. והבגדים שלובשים ביום כניסתם עליהם מסירים גוף כשעה שילכו..." [ההמשך כולל הערות שוליים ארוכות מספרות פרשנות היסטורית].

--- עמוד 56 ---
[פרק על עדת הקראים, מסעות ר' יעקב ב"ר נתנאל הכהן - כותרת]:
"ספור מסעות ומקומות א"י וקברות הצדיקים אשר שחבר כהרי"ר יעקב ב"ר נתנאל כהן ז"ל כשנכנס לארץ ישראל.

אני יעקב ב"ר נתנאל כהן שהלכתי וטרחתי ועדברתי השם שהכניסני לארץ ישראל וראיתי קברי אבותינו בחברון, וגם קבר אבנר בן נר אצל באר אברהם אבינו... ולפני יונה בן אמתי הנביא ב'קרית ארבע' בחברת ארבע'. ...וקבורת רחל קרוב לירושלים פרסה וחצי, בדרך יריחו... ובית לחם בי' כפרים. ובירושלים מגדל דוד מגדל המקדש ובית המערבי ומרתף בני חדשים עלוינים העליוני שהתנדבכים לומי שהעלוינים העלוינים עשוינים שעל החומל המערבי הם [כך]"

--- עמוד 72 ---
[מתוך "קורות בית הכנסת של הרמב"ן"]: "...הרמב"ן הגיע לעכו, ומשם עלה לירושלים ונכנס בו ביום ט' באלול תק"כ (1 בספטמבר 1267). הוא חי בא"י שלש שנים, ובמשך זמן קצר זה נתקבצו אליו תלמידים מהארץ וגם מבבל. בימי שבתו בארץ בירר את פירושו על התורה, ובו השתמש גם במה שראה והשיג בידינו נשתייר בראש שדרש שם בשנה בבית הכנסת בעכו בסוף ימיו (עיין במסע תלמידו כפי שמודיע בבא).

בבואו לירושלים כתב אגרת לבנו בחוץ-לארץ נחמן... שהעזובה הגדולה והמקודש כל מקדש מחביר יותר חרב מהגליל וארץ יהודה יותר מהכל, ועם כל החרבה היא טובה מאד. בירושלים מצא הרמב"ן קרוב לאלפים תושבים ורק שני נוצרים וכלולם כשלש מאות תושבים העוסקים במלאכת הצביעה, מלאכה מיוחדת ליהודים ורק שני נוצרים ואחים שני הבנים. הרמב"ן זירזו אותם להקים אחת בית-כנסת מתוך בית החרבה. וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה', שהיה הרשה אפשר לבנות ספרי תורה משכם והקימו את בית-הכנסת שהיה קיים כבית-כנסת עד שנת שמ"ו (1586) (עיין ספרי 'אגרות ארץ ישראל', עמ' 85)..."

--- עמוד 84 ---
[פרק על הר גריזים, קברי אבות ליד שכם]:
"...הלך שם אחאב מפני הגשם. ובמקום המזבח יש בנין, ושם מדליקין נרות הישמעאלים לכבוד קדושת המקום.

מעכו לאושה ושפרעם כארבע פרסאות. מצפוריי כשבע פרסאות שם קבורת רבינו הקדוש. יבפתחת המערה יש לו דלת של אבן ורחוק משם כמו ארבעים פרסאות מעכו לכפר חנניא יום מהלך ר' אליעזר בן ונקי בן יעקב, ור' יעקב אביו וגו' יעקב אביו וחלפתא ואבא יעקב ואשתו ובניו.

משם לירושלים עיר הקודש בימהרה בתכונן במיינו עולים דרך הכרמל לאורכו, יורעאל לשמאל הדרך לחצי פרסה. גם תבור רואים אותו לשמאל הדרך, רחוק הרבה. ומשם הולכים דרך מגדו, ושם תענוך, ושם נחל קישון כמו שכתוב במלחמת סיסרא. ויש הולכים לשכם דרך אחרת, דרך שמרון לשכם, והרי שמרון מופלגים ביופי. עוד יש דרך מעכו לירושלים דרך יפו הים, ומשם לירושלים דרך יבשה כשמונה פרסאות דרך הרמה.

והנה בשכם שם קברי יוסף הצדיק ועליו שני עמודי שיש, אחד לראשו ואחד לרגליו, וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר [זה] כנגד זה. והעיר שכם בתוך גריזים והר עיבל הנה גדולה הוא ישוב ופרדסים וכרמים מבורך ממנה יוצאים מעיינות שבעים, קוראים אותו הר עיבל הוא יבש הוא מקולל, אין טיפת מים יוצאה ממנו, ואפשר כי על שם הברכות והקללות נקראים כך. ועוד יש בהם 'כותים' 17 שוחטים את הפסח בכל שנה על הר גריזים עמם ואני נתוכחתי עם הרב שלהם ..." [ההמשך]

--- עמוד 89 ---
[המשך מסע - מקומות ליד שכם, קברי אבות]:
"...הרמתי, ושם חנה אמו בבית אחד נאה מאד, ולפני הבית בית תפלה לישמעאלים, וקרוב משם יש מעיין אומרים שהוא מקוה של חנה. ומצבת קברות רחל רואים בהרמה, ביניהם שלשה פרסאות. החוזר לעכו מירושלים דרך הרמה ילך מן הרמה למקום ששמו 'צרפית', והוא בין ההרים גדולים, ושם נחל קטן, אולי היא צרפתה אשר הלך שם אליהו זצ"ל האלמנה. ומשם עולים בהר לכפר חרס. היא תמנת חרס, שם קברו יהושע בן נון, וקברו של גנון אביו, וקברי כלב בן יפונה, וקבורת אלעזר שם עברתא, אשר אלעזר ואיתמר ופנחס וזקנים שבעים.

ברוך ה' אלהי ישראל אשר יזכני והראני את כל אלה, וגם הראה אותנו שכיני גליל עליון וגליל התחתון וקברי הצדיקים אשר שם. וזו היא הדרך שהלכנו בה, מעכו לשזור [שיזור] כארבעה פרסאות. סמוך לכפר שוזרי שם ר' שמעון ע"ה, מעכו לכפר בשיפוע מעט ממנו ורחוק אחר בהר ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול. משם כשלשה מעשרה מעלה מלוכה. שם קבור חנין כפר חנין דם יעקב, ור' אליעזר בנו, הוא ר' אליעזר בן יעקב ונקי. וכשלשים שם ר' חלפתא ובנו ר' יוסי בן חלפתא ואשתו וזה בין שניהם. ומתלמידיו קרוב להם. ותלמידיו קרוב להם. ושם בית הקברות. ושם ר' זכריה. ושם למטה מערה יש בה כ"ד תלמידים. ושם שתי מערות. תפוחות זו לזו, האחת פתוחה והאחוה סתומה. ושם בית-הכנסת לר' שמעון בן יוחאי. ועל מרון כשתי פרסאות פרסה חני נחום איש חנוך, נחום איש גם זה שעליו ציון עוברת."

--- עמוד 109 ---
[פרק על מסע ר' יצחק ן' אלפרא מעיר מלקא, כתובת עם רשימת מקומות קדושים במצרים, סוריה וירושלים; ומתאר בין השאר את קבר שמואל הנביא בנבי סמואל, וכן קברי אבות ליד שכם, כפר עברתא, קבר אלעזר הכהן, ותמנת סרח]: "...וד"היה [ד"א] בכ"ח לאייר בלילה, מזמן פטירתו. ועברנו בקצת א"י, ונהיה בתמנת סרח נקראת בלשון ישמעאל כפר חנון [שם קבורת] נון אבי יהושע ובנו יהושע וכלב בן יפונה ועל כל אחד מהם בנין גדול, והשמעאלים מדליקין נרות עליהם ואומרים היהודים ואומרים שירות וסליחות עליהם.

ומשם הלכנו לכפר עוברתא ושם אלעזר הכהן. ועליו מרחוק נראה יום גדול וציון גדול והוא בנין בנין מלכים. ומאה אמה ולמטה פנחס בן אביישוע בנו, ולמטה ממנו איתמר בן אהרן הכהן, כלם בבנין גדול ורחוק מהם ע' הזקנים שהיו עם משה רבינו ע"ה במדבר, כולם קבורים במערה אחת. והמקום ההוא קרוב לעיר שכם, שנקרא בלשון ישמעאל 'נאבלוס' כגן י"י כארץ מצרים, והיא בין הר גריזים והר עיבל. ושם המזבח שבנה יעקב אבינו ע"ה. והמקום אשר בו המזבח פרדס גדול ואומרים כי בכל יום רואים כעין ק' קשיטה רועים בפרדס. וקרובו ממנו קבר יוסף הצדיק ע"ה ועליו גוים שומרים."

--- עמוד 112 ---
[מפי דניאל יע"ל: "אלו החדשות של סיפר אורח אחד קאנדיאוטי בשנת רל"ג ליצירה"]: "מירושלם עד מ' מילין. בעיר שכם עד קבורי שבעים זקנים. גם שם נקבר יוסף הצדיק ע"ה, גם שם מערה אחת נקברה בה אלעזר בן פנחס. עד מעיר שכם עד הר גריזים ועד הר עיבל וייהישוב נבחר, אבל משכנע הר אפרים הוא מקום שמם וחרב, אבל הר גריזים ועיבל יש בו כרכים וכפרים. מהר אפרים כמו ג' מילין. מהר אפרים עד כפר קיני מהלך יום וחצי, בחצי הדרך יש כפר אחד יקראוהו הישמעאלים 'ביאזאר קין' ואין שם יהודים. בכפר קיני יש פ' בתי עברים. קרוב לשם כמו מיל יש הקבורה מינה בן רבנוד הוא ר' יהודה הנשיא. הוא נקבר ברבן גמליאל הקדוש, ופתח המערה מאבן שיש חקוק בה: 'רבנו הקדוש'. ועל המצבה קרוב לפתח המערה..."]

--- עמוד 143 ---
[פירוט קברי צדיקים ליד שכם, פרשב"י, ועוד]: "...ביום ג' ה' כסלו שמתי שמתי לדרך לכת ל'עמי ירושלם עה"א תובב"א. וסמוך לו ראיתי לו קבר חבקוק ע"ה, ובית ציון, נאה, ובנוי ע"ה. ואחריו כפר חטייא ושם קבור יתרו..."

--- עמוד 150 ---
[מסע נוסף, פרק המתאר "לרשב"י ורדדי" ומקומות מזוהים כיהודה כנגד שכם]: "...לומדים אז יום טוב; ראש ישיבה לאשכנזי, ועמו כמהר' פרץ בעתה שבא מארץ אשכנז ולומדים המסתערבים...

יום ב', ר"ח שבט, אחר חצות יצאתי מירושלם ולבטתי בדרך ה' ימים עד צפת (בדרך שהיו מקולקלים מרוב הגשמים והתפלתלתי שנית משכם דרך משלוח ורחוק משילון וגם בשובי עברתי דרך שכם ורחוק מיליין ו' משכם ראיתי אצי מיליין ו' משכם ראיתי אתי שם קבר יוסף הצדיק, ורחוק משם משלין ו' שם השומרון שהוא יפה מאד בגודלו וגובהו ושפועו, אמנם הוא שמם, אין עליו אפילו בית אחד, גם לא אילן אחד, אלא הר..."

--- עמוד 251 ---
[פרק תיאורי מפורט של תמנת סרח, קברי יהושע בן נון, כלב בן יפונה, אלעזר הכהן, שם קברי מזמורים ליד שכם]: "...זית הרבה מאד, וגם שדות וכרמים ובאנו אל כפר אחד הנקרא 'נבלוש' והוא שכם. העיר שכם יפה, רחבת ידים, מקומות יפים וכרמים ופרדסים וגנים, ושם מרחצאות ובי"ת [כך] לישמעאלים וחנויות ושם מוכרים כל מיני מאכלים ושלו יבשלו שם בורית הרבה. וטוב מאד מרחצית ירושלים, הנקרא נבלוש, בעבור המעשה כי נבלה עשה בישראל (מספת דינה). והעיר שכם היא בתוך ב' הרים ורמים, ה' הא' מזרחית שהוא הר העיבל, וה' הב' שהוא מערבית והוא הר גריזים, ושם ב"ת לרבנים וגם יש שם י' בעיב"ת מהשומרונים, ואומרים כי הם אינם קוראים כ"ד ספרים כד"ם חומש ולא הכתיבה שלהם אינה כתיבתנו, כי אם ספרים שומרונית. ולהם מזבח אחד על ראש הר גבוה, ושמה ישחטו ושחט ישחטו בקר צאן ואוכלים ובלילה ההיא בקר צאן ואוכלים ובלילה ההיא ישם יקחו איש מאיש ל"ב תחיכות.

והשכמנו לבקר בכפר תמנת סרח, ושם קבורת יהושע הנביא ע"ה, ועלינו להרים גבוהים, והוא קבור על הר גבוה ותלול, אמנם אין עליו שום בנין, ועמדנו שם קצת מזמורים וקראנו עליו קצת מזמורים במקום שעמדנו יש תחתיו מערה הוא קבור שם, ואמרו: כמה פעמים בנו עליו כיפה ונפל ונהרס, ואח"כ חדלו לבנות. והלכנו מעט ובאנו אל קברות אביו נון, והיא קרובה אליו, ולפניה ציון ועליה בית הישמעאלים, ונכנסנו בה קטנה ב"ת לישמעאלים קצת מזמורים. הלכנו משם מעט וראינו מקום יפה מוגדר מוגדר יפה מוקפה בחומת הקיר, ובתוכה מצבה נאה, ונכנסנו שם, ואמרו שהיא קברות כלב בן יפונה ע"ה, וקראנו קצת מזמורים. הם הקרובים לזה, שלשתם בקצה נחלת סרח נקבר יוסף ע"ה, ובאנו משם קצה בעלה על הר גבוה ותלול, ועלינו על הר גבוה ונאה גדול ציון ונאה ארוך קרוב אל שכם, ושם קבורת אליעזר הכהן, והוא מוגדר בכותלים מאבני גזית, ולמטה קרובה אליו בצידה מערה קטנה אליו אמרו..."

--- עמוד 276 ---
[פרק על טברייה, בית הקברות בטבריה, ומטבע לשון "ומצפת שבא תובב"א ומצפת שכם" - כותב הנוסע השוואות בין הצפת לשכם, ומזכיר "כלי מטה"]: [תוכן פחות ישיר לגבי שכם, בעיקר מזכיר אותה כמסלול השוואת מרחקים ותכולת מסע].

--- עמוד 319 ---
[מסע נוסף, מתאר את היציאה מירושלים לעבר שכם]: "...וביום ד', י"ד לטבת התתט"ו, יצאנו הרבים בעונותינו לחזור מירושלים לארצנו, על שיצאנו מאה"ק ללכת לחוצה לארץ ה' ביום ובאנו ביום ה' לעיר שכם, שהיא מערבי כנגד ירושלוהוי (כן במקור) בין שני הריים, הר גריזים בצד שמאל והר עיבל בצד ימין, בשומך פני דמשק.

ומערת יוסף הצדיק ע"ה בתוך החלקה קרובה לעיר שכם. וביום ו' לקחנו עמנו איש אחד ממב"ה [מבית-הכנסת], ושמו שמעון, וקמנו קודם עלות השחר ורכבנו על סוסים ורכבנו עלינו להלכנו לתמנת יהושע ע"ה, זכותו תגן עלינו, והוא מעט רחוק מעיר שכם בקעות, כאמור: פעם אחד שתלך בגבעות. ...ומשם הלכנו למערת אלעזר ע"ה, ונאסלם מערות לשבעים זקנים, וראינו אותם, כל אחד מהם ואמרים שהוא קרובים לעיר שכם קברות יוסף הצדיק ע"ה, ואח"כ באנו למקום חניתנו, ועשינו שבת בי"ז [כך] בפרשת ויחי יעקב, בעיר שכם.

מדינת שכם מקום מרעה לבהמות שדנה מרובה, וסביבותיה גנות ופרדסים ומעינות רבים מאד מתוקים וזוננים, ואומרים כי שבעים מעינות ונתקיים מאמר: וליוסף אמר מברכת ה' ארצו..."

--- עמוד 443 ---
[רשימה ממוספרת מפורטת של מקומות ליד שכם]: "...חצין - לדרומה הר גדול ובתחתית הר יפים וגדולים ויש בהגנים חצר גדולה במעלה ההר, וויש בעליה כדי להגיע לחצר לחדר אחד ובו קבר יתרו חותן משה בתוך ארון של אבן... נאבלוס היא שכם - שם נקבר יוסף הצדיק ע"ה ועליו בני גדול. עוורתא - בתחתית הכפר עצי זית הרבה, שם קבורים אלעזר ואיתמר בתוך כרם אחד, ועליהם בני ציון, בנוי בנוים, לא רחוק מהם כיפה יפה ורחוק מהם קבורים שבעים זקנים. חרס - שם קבור נון אבי יהושע וכלב בן יפונה וציונים בנוים על כל אחד מהם, ולידם צומח עץ רמון גדול. צפיתא - שם הר גדול ובו קבור צפניה הנביא ע"ה..."

--- עמוד 511 ---
[תיאור גיאוגרפי-דמוגרפי מפורט של נבלוס/שכם, ומרחקה מירושלים]: "...כ"ה, פסוק כ', מסע שש שעות. שכר סוס או פרד עולה שלשה גרושים, שכר גמל וחמור ארבעה שנים. היא עיר קטנה על חוף הים התיכון.

השער המערבי של ירושלים קרוי בשם 'באב נאבלוס', שפירושו 'שער שכם', כי דרכו הדרך לשכם הנזכרת בראשית ל"ג, י"ח: 'ויבא ...שכמה'. שכם נקראת בערבית 'נאבלס', רחוקה מירושלים מסע שתים עשרה שעה או פרד סוס עולה שמונה גרושים שכר גמל וחמור ארבעה. הדרך עוברת בהרים ולצדדיה כפרים ומעינות רבים, ובהם מים טובים הנובעים מהרר. לא הרחק משכם יש כפר על ראש גבעה ושמו סרח, ושם קבור יהושע ביהושע כ"ד, ל'. שכם בנויה על ממול הר גריזים והר עיבל שנזכרו בדברים י"א, כ"ט, ושם נתנו הקללה והברכה, בעמק שביניהם, בדרך לירושלים, סמוך לעיר, שכם היא עיר גדולה מוקפת חומה יפה, בתוכה בתים יפים בנוים אבני גזית וגנים ובחצרות הבתים. מעינות מים טובים מהרהר נובעים עוברים בה.

מצוים בה גם פירות טובים בשר, חלב וחמאה, ויותר בזול מבירושלים. אקלימה נאה וקר. המשקלות, המידות והמנהגים דומים לשל ירושלים. הלשון המדוברת היא ערבית. אולם השומרונים מדברים בלשונם. יש בה כעשר משפחות יהודים מילידי הארץ. יש בה גם כארבעים משפחות שומרונים ולהם בית-כנסת קטן. ויודעים הם עברית מעט. מנהגיהם שונים משאר העמים. מוכירו של מושל שומרוני הוא נהוג בה ליקה כפר, היינו כופר, של חצי טאלר בעד מכל מוסלמי-גרמני מכל אלפים משפחות מוסלמים בה, והם אנשים רעים מאד. מושל העיר הוא בדרגת מותסלם, והוא כפוף לפקודות הפחה של דמשק. חברון, ירושלם ושכם כפופות בנותיהן לפחה מדמשק-והטעם לכך, כפי הנאמר, שדמשק עיר קדושה היא. שממנה יוצאות שנה מדי אורחת עולי-הרגל למכה, והערים הנזכרות שקדושות הן, מן הדין שתהיינה כפופות למושל אחד. ואילו..."

--- עמוד 541 ---
[תיאור נוסף של שכם, מעיינותיה, הישוב הכולל השומרונים]: "...מעינות טובים. וביום השני במעלה אחת במערה אחד סמוך לעיר עין גנים. וביום ג' באנו לשכם, ועברנו ביום בין הר גריזים לר עיבל. וראינו שעל הר גריזים בנויה חומה מוקפת חומה מכותלי הבתים עצמם. שנבנו זה אצל ע"כ המה כחומה. ויש בה כערך ג' מנינים יהודים, ב' מנינים ספרדים ומנין א' אשכנזים. וסביב לשכם יש מיינות הרבה, ודי-חייחם [כך] של מים עומדת על שקנה יעקב אבינו במאה קשיטה. השדה הזאת היא שוה בין שני ההרים הקטנים. ורוב ארץ שכם היא מדרון. והנה בהמהלך ג' מילין מירושלים יש ב' פרסאות בערך, ואת ב' תחומי שבת, והמדרון נעשה שוררה כמו מדרגות הסולם, ועל כל מדרגה נטועים כמה מיני פירות וכן שאר תאנים ורמונים וכן ובאמצע שפוע ההר יש בו מעין טוב מאד..."

--- עמוד 545 ---
[פרשת נוסע היוצא משכם לירושלים דרך פתח-תקוה-ליפו]: "...דגים, כי היה סמוך לפורים, ושם בירושלים המה בזול הרבה יותר מבצפת. ולקחתי את הרץ הנ"ל, שהיה ישמעאל, שהיה הוא שומר לראשי בדרך. וביום התענית הנ"ל הביום התענית הנ"ל נסעתי ל'ירושלם עם שני איש חיל מצבא באשא... בין השאר: 'ואם צלי לסיע לשכם עוד ליסע לשכם רק סילך בדרך אחר' אז הלך הוא אחרי וחטף מראשי פאסטיע'לע גדולה וטובה, והלך לו... נסע שם פאסטיע'לע ליכ' קפה, היינו כופר...

כה, מסעם השני של משה ויהודית מונטיפיורי בארץ-ישראל, תקצ"ט (1839).
משה מונטיפיורי (נולד בליוורנו שבאיטליה בשנת תקמ"ד - 1784 ונפטר ברמסגייט באנגליה בשנת תרמ"ה - 1885) עלה בימי חייו הארוכים לארץ-ישראל שבע פעמים: בשנות תקפ"ז (1827); בשנת תקצ"ט (1839); בשנת תר"ט (1849); ובשנת תרל"ו (וכל זאת)..." [ראשית "מסעם השני של משה ויהודית מונטיפיורי בארץ ישראל, תקצ"ט (1839)"]

--- עמוד 587 ---
[פרק אחר, מרחק שעה ממערי שכם קדמה, סמוך לכפר 'אבלאנטא']: "...נמצאו קברות יוסף ושני בניו מנשה ואפרים על חלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם - עין מים הנקראת 'עין יעקב'. יזיל פלגיו לא רחוק מן המקום הזה. — מצפון לשכם למרחק ארבע שעות נמצא הכפר דותן. וסמוך שעות נמצא בור עמוק, אשר לפי המסורה אשר בידי התושבים שמה הוא הבור אשר השליכו אחי יוסף אותו בתוכו. על הבור הזה נקרא בפי הערבים 'ג'זב יוסף' (בנין מפואר) עומד תמוך על ארבעה עמודי שיש. לעומת הבנין הזה עומד בית מלון אורחים 'פונדוק'. בעיר סאמאריען, אשר לפי קבלת העם היא היתה המהוללה עיר שומרון, נמצאו כמה מקברי מלכי ישראל...

במרחק מהלך יום וחצי משכם יבוא הנוסע לעיר טבריא, הנוסעת בפי בעלי-התלמוד 'רקת' גם 'חמת' (על שם המים החמים הנמצאים בתוכה). בסביבות טבריה נמצאו כמה קברות מבעלי התלמוד - ...בשנת 1837 למנין הנוצרים נהרסו והרסו תחרבו שתי הערים טבריה וצפת ע"י רעש הארץ..."

--- עמוד 625 ---
[פרק תיאור מפורט וחשוב ביותר: קברי צדיקים ליד שכם, מבנה קברי יוסף ואיתמר, פנחס, אלעזר]: "...להשתטח עם ק"ק הצדיקים זיע"א, וחנינו על עין מים חיים. תעאון בכחם מימיי, מועצת גדול, מוסדי שדות זרועות נחמדים למראה, שמה התפללתונה מנחה וערבית, וכן ברוב הדרך תלי"ת. נשואתי בית ה'רבית. תל"ת. יאיתי בית תרביבה יכיבות ה'איכניסי'', ר"ל בהל"ג, והיא בית גדולה בנויה ע"ג עמודי אבן... אויר הכפר הנזכר קר עד מאד. משם אחזנו דרכינו בין ההרים והגבעות, ועל כלל כלולה הדרך אומר, וכ' רגובה כי אלוני זית ועצי תאנה מעביר. חשתולים על שטח האדמה הברוכה הזאת. ושדות נטועות חטים ושעורים ותבואות שונות.

ובערך ב' שעות קודם עיה"ק שכם תובב"א באנו לכפר עוארתא [אשר ראית] בהר אפרים (הנזכר ביהושע בסופו). אשר שם קבורת אלעזר הכהן בתוך חצר רחב ידים, בנין יפה נבנוי חן ומהודר, על מודל האיכניסיה (שרמנים המכובדים) עשה ידי הכותים. הציון הלו הוא בראש ההר; נכח הכפר הבנוי בראש ההר השני, ועמק יבדיל ביניהם. ובתוך ציון זה אמור קבורת ב' זקנים, ומשם באנו לכפר שהיו בימי יע"ה בן נון וקבורתם ב' זקנים; ומשם באנו לכפר שהיו בימי יע"ה בן נון וקבורת ב' זקנים; ומשם באנו לכפר בל"א שאין לכפר אשר שהוק צעדים מהכפר שם מצבת יוסף הצדיק ובנים ז[עי"א]. תוך חלקת השדה מקנת אבי יעקב אע"ה. והציון הלז בבחצר קטנה בלתי תקרה, סם נטוע גפן ולא יבול קיץ גם חורף (כפי מה שהגידני לי). ומשם באנו לעיה"ק שכם תובב"א.

שכם עיר עליזה קריה יפיפיה, גנות ופרדסים הרבים המתוקוקים כורם מים רבים ישטופו בכל רחובותיה נאוה בכללותה, ארץ קודש טוריה, ודשנה מבורכת מכל הברכה הזאת ועם כל..."

=========================================================
סיכום ומגבלות התמלול
=========================================================
הספר "מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים" (יערי) הוא מקור עתיר-ערך לחקר בית הקברות היהודי בשכם/נבלוס, שכן הוא מרכז תיאורי עדי-ראייה של עולי-רגל ונוסעים יהודים על פני כמעט שמונה מאות שנה (מהמאה הי"ב עד המאה הי"ט), רבים מהם מתארים במפורש את מיקום קבר יוסף הצדיק ("מערת יוסף"/"מצבת יוסף"), קברי אלעזר הכהן ופנחס בנו (בכפר עוורתא/עוארתא), קבר איתמר בן אהרן הכהן, קבר יהושע בן נון ואביו נון (בתמנת סרח/כפר חנון), קבר כלב בן יפונה, קברי שבעים הזקנים (במערה משותפת), ולעתים גם קבר יתרו חותן משה - כל אלה במרחק הליכה קצר משכם/נבלוס, בדרך כלל לכיוון דרום-מזרח (עוארתא) או צפון-מערב/מערב (כפר חנון/תמנת סרח). המידע הגיאוגרפי המפורט (מרחקים במעלה שעות הליכה, כיווני יציאה מהעיר, תיאורי הרים - גריזים ועיבל) עשוי לסייע במיפוי היסטורי.

עם זאת יש לציין: קטע זה הוא רק חלק קטן (21 עמודים מתוך 813) מתוך ספר עב-כרס; מומלץ בחום להשלים בעתיד תמלול נוסף של הספר כולו (או לפחות של כל הפרקים/מסעות הנוגעים ישירות לשכם ולסביבתה), תוך פנייה חוזרת אל אותו קובץ PDF ושימוש בטכניקת חיפוש-לפי-מפתח שהופעלה כאן (עיון במפתח השמות/מקומות שבסוף הספר, עמ' 780-814 בערך, תחת הערכים הרלוונטיים: שכם, נבלוס, יוסף הצדיק, עוארתא, תמנת סרח, כפר חנון, הר גריזים, הר עיבל, שומרונים). כמו כן מומלץ לבדוק במפתח גם ערכים קרובים כגון "יוסף הצדיק" (שם אשר עשוי להכיל הפניות נוספות לעמודים שבהם מתואר קברו ליד שכם אך לא צוינו תחת הערך "שכם" עצמו), ו"עוארתא"/"תמנת סרח"/"כפר חנון" בנפרד.

חלקים מהטקסט המועתק לעיל קשים לקריאה מדויקת בשל כתיב עברי-מסורתי, שילוב ביטויים ארמיים-ערביים, וכן שגיאות אפשריות בזיהוי אותיות דומות בכתב הדפוס המקורי (למשל בין ד' ר', ו' י'); קטעים שהזיהוי בהם מוטל בספק סומנו בסוגריים מרובעים [כך] או [?] ככל האפשר.
