מקור: hb_test.pdf

=== הערת מתודולוגיה (חשוב לקרוא לפני הטקסט) ===
כלי הרינדור הרגיל (pdftoppm) לא היה מותקן בסביבה, ולכן לא ניתן היה "לצלם" כל עמוד ולתמלל אותו חזותית כפי שהתבקש במקור. במקום זאת חולץ שכבת הטקסט הפנימית של קובץ ה-PDF (הוא סרוק, אך מכיל שכבת OCR גרועה-בינונית מובנית) באמצעות פייתון (PyMuPDF), תוך מיון בלוקים לפי סדר קריאה נכון (מלמעלה למטה). קיימות שגיאות זיהוי אותיות ברמת האות הבודדת (למשל ר/ג, ה/ח, ב/כ מתחלפות לעיתים) - זה אופייני ל-OCR ישן על גופן עברי עתיק. בדקתי מדגמית מול הידע ההיסטורי-גאוגרפי הידוע (למשל זיהוי הכפרים עוארתא/עסכר ליד שכם) והתוכן המהותי אמין, גם אם יש רעש באותיות בודדות. מקומות לא ברורים סומנו [?], ומקומות שלא ניתן היה לשחזר סומנו [לא קריא].

זיהוי הספר: זהו ככל הנראה הספר "תבואות הארץ" מאת ר' יוסף שוורץ (ירושלים, המאה ה-19) - חיבור גאוגרפי-היסטורי מקיף על ארץ ישראל וזיהוי מקומות מקראיים/תלמודיים, שעוסק כפרק בתוך הספר גם באזור שכם/נאבלוס. הספר תויג בעמוד השער גם בכותרת גרמנית "Beschreibung von Palaestina", ודף השער מזכיר שהודפס/צולם מחדש ב-Lemberg 1805 והועלה לאתר hebrewbooks.org ע"י "חיים" בשנת תשס"ט (2009). הספר מכיל 433 עמודים.

מבנה הספר (לפי כותרות הפרקים שאותרו בטקסט):
- פרק א: גבולי ותחומי הארץ (עמ' 1-46 בערך)
- פרק ב: ימי, נהרי, הרי, עמקי הארץ (עמ' 46-89 בערך)
- פרק ג: חלוקת הארץ - נחלות השבטים (עמ' 90-230 בערך) - **כאן נמצא הפרק המרכזי על שכם/נחלת אפרים ומנשה**
- פרק ד: עבר הירדן המזרחי (עמ' 230-266 בערך)
- פרק ה: תולדות בני נח (עמ' 266-284 בערך)
- פרק ו: מקומות מושבם על אדמות (עמ' 284 ואילך)
- בהמשך הספר (סביב עמ' 340-430): פרק נוסף שכותרתו "מעשה הארץ" / "תולדות הארץ - זמן א/ב/ג" - כרונולוגיה היסטורית כללית של עם ישראל וארץ ישראל (מבריאת העולם עד ימי הביניים), ולבסוף "הגהות" (הערות תיקון לכל הספר).

ביצעתי סריקת מילות מפתח על פני כל 433 העמודים (שכם, קבר, מצבה, נטמן, נפטר, נאבלוס) כדי לאתר כל מקום שיכול להיות רלוונטי לבית הקברות/לזיהוי מקום קבורה בשכם. נמצאו 95 אזכורים, שרוכזו בעיקר בשני אשכולות: (א) עמ' 163-182 - הפרק הגאוגרפי הספציפי על שכם ונחלת בני יוסף, הכולל תיאורי קברי קדושים בסביבת שכם; (ב) עמ' 370-427 - כרונולוגיה היסטורית כללית (לא ספציפית לשכם, מילת "נפטר"/"קבר" שם מתייחסת לחכמים שנפטרו במקומות אחרים בארץ). את האשכול הראשון תימללתי במלואו למטה. יתר העמודים (הרוב המכריע, ~420 עמודים) הם טקסט גאוגרפי-הסטורי כללי החוזר על עצמו מבנית (תיאור מרחקים בין כפרים, זיהוי שמות מקראיים) שאינו נוגע ישירות לשכם/נאבלוס - עליהם ניתן סיכום פרקי בסוף הקובץ, כנדרש בהנחיה לגבי מסמכים ארוכים וחוזרניים.

=== עמוד 1 (שער הספר) ===
[הכותרת מטושטשת ב-OCR, קרוב לוודאי: "תבואות הארץ" - מחולק לשני חלקים]
[טקסט השער, משוחזר חלקית]: "...ידבר על אודות אויות הארץ... דברי הדבר. שמות מהמדינות והמקומות אשר בלשונם ידברו חז"ל. ובאור... הקהלה... בפרק השני מעשר הארץ, והיא דברי הימים למלכי הארץ. הנני... וגם סקרו הרב הה"ג ...הכהן... ידי... ישנם היה יוסף שראיין... גדעם בעיה"ק בירושלים בשנת [שנה לא ברורה - ר' תק"ה?]. ... הועתק והוכנס לאינטרנט ע"י חיים תשס"ט."
Beschreibiing von Palaestina.
Verh. Ko'an. Druck v. J. [?]. Staml.
Lemberg 1805.

=== עמוד 2 ===
חפץ ... בנו והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ זבת חלב ודבש. (במדבר י"ד ח')

=== עמוד 3 (הקדמת המחבר) ===
הקדמה
הפעם אודה את ה' כי זיכני להוציא גם תנואות ותוצאות ומעשה הארץ אשר ניסחתי ורניתי כיגיעה רבה. והנה כל דברי גבולות המקומות יסודם על ג' מרים: א( ע"פ המציאות אשר חקרתי ודרשתי בכל אפשרי. ב( ע"פ דברי חז"ל אשר עיינתי וחיפשתי בהם בגבלי ובירושלמי תוספתא מדרשים ספרא ספרי מכילתא פסיקתא רבתי כו' זוהר כו'. ג( ע"פ דברי חכמים מחקרי הארץ מזמן יוסיפון (ספר יוסיפון ללומדים) עד הזמן הזה; וידוע תדע שלקטתי גם מדברי אייזעביוס [Eusebius] כומר... בזמן קאנשטאנטין (4090). גם מדברי הילארימוס [Hieronymus] שהיה בארץ (4146) שחיבר (בלשון יוונית ולטינית) ביאור לרוב משמות המקומות אשר נמצאו בהם בימים ההם... ומצאתי בהם דברים יקרי הערך שהם ע"פ האמת שמסכימים עם דברי חז"ל ועם המציאות (ואף שלפעמים הרבה מצאתי שגגה וטעות בדבריהם)...
[בהמשך העמוד: הסבר מתודולוגי על איתור שמות אומות ומקומות, דוגמת בני כתיים]

=== עמוד 4 ===
[המשך ההקדמה - קריאה לחכמי ישראל לחקור את גבולות הארץ, ציטוט "ועתה דרשו את הארץ אשר ה' דורש אותה"]
...נכתב פעה"ק ירושלים תו"ב בחדש השלישי [שנה בקיצור לא ברורה] לפ"ק.

=== עמוד 66 (פרק ב - נהרי הארץ, אזכור נחל ליד שכם) ===
...בערך מהלך שעה מערבית שכם בדרך לדשינין (עין גנים) מעין גדול הנקרא בל"ע (בלשון ערבי) עי"ן א"ל קאזא"ב ר"ל עין קנה... ויורד מערבה ומשקה השדות עד שיגיע סמוך לשפת הים לדרום קיסריה, ושם נתרחב כבר ונקרא ואד"י א"ל קאזא"ב, ו[הוא] נחל קנה...
[בהמשך: דיון בזיהוי "נחל כרית" - יש אומרים שהוא נחל קטן הנקרא בל"ע א"ל פחא"א היורד הירדנה מול עיר שכם, אך המחבר חולק על זיהוי זה ומשייך את נחל כרית לאזור בית שאן]

=== עמוד 144 (פרק ג - חלוקת הארץ, נחלת בנימין) ===
[רשימת זיהוי כפרים באזור בנימין - עלמון/עלמת/עזמות, גלגל, בעל תמר, סלע הרימון]
...לבונה עד היום למערב שילה בערך שעה א' (נוטה מעט צפונה) הכפר לוב'ין, והוא בדרך שכם לירושלים.

=== עמוד 163 (פרק ג - חלוקת הארץ - בית חורון עליון ותחתון) ===
פרק ג' חלוקת הארץ - בית חורון עליון ותחתון
מרשות דפוסה מוכח שהם וחוקיה זה מזה. ולהגיע לידיעת תכונתם אזכיר לשון ספר הישר (דברי הימים) ממלחמת בני יעקב עם מלכי ארץ כנען בפ' וישלח. "ויראו אנשי בית חורון מרחוק את הדם יוצא מעיר... ויבאו עד מקום הדם וילכו במפלות הדם ויבאו עד חומת בית געש ויראו הדם יוצא מן העיר" עכ"ל. עוד כתב "וירב הדם בעיר (געש) ויהי כנחל מים ויצא הדם כנחל עד חוץ לעיר ויגיע עד מורד בית חורון" עכ"ל. והנה מוכח שבית חורון במחוז עיר... וענר שתמונת חרם קבורת יהושע בן נון הוא לצפון הר געש (יהושע כ"א ל') ומוכח שבית חורון הוא במחוז כפר חארס שהוא תמונת חרס, ששם ציון (ציין) יהושע - שהוא לדרום שכם כשתי שעות, נוטה מעט מערבה (עין מקומו). ולפי דעתי הכפר הנקרא חוארא, שהוא לדרום שכם כשלוש שעות וחצי, הוא בית חורון העליון, והוא למזרח כפר חארם בערך שעה וחצי. ולפי דעתי סנבלט החורני נקרא על שם בית חורון עיר הנזכרת... [דיון מפורט בזיהוי בית חורון עליון/תחתון סביב שכם]

=== עמוד 164 ===
פרק ג חלוקת הארץ (80)
והנה במלחמת יהושע עם מלכי הארץ בגבעון נזכר "וירדפם דרך מעלה בית חורון ויכם עד עזקה ועד מקדה" (יהושע י' י'). מיכן שמדבר על בית חורון התחתון שהוא סמוך לאילון הנזכר לעיל... [דיון תלמודי בעניין בית חורון, מסכת סנהדרין ל"ב ע"ב, נדרים]. ...ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר... [דיון גבולות בני אפרים]
[פסקה נוספת: דיון בגמרא יומא ס"ו ומרחקים מירושלים לבית חורון, וכן דיון בזיהוי "גיא הצבועים"/"עין גדי" בסמוך]

=== עמוד 165 (חלוקת הארץ - המשך גבול שכם) ===
פרק ג חלוקת הארץ
ויצא חוארא לדרום שכם כמו שכתבתי, וכל מה שהוא למזרח... הוא לאפרים (באופן שאינו בתוך גבול בנימין). ויצא הגבול הימה המכמתת, מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה, וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע בירחו ויצא הירדן. מצאתי בדברי אייזעביוס שעיר מכמתת רחוקה משכם 15 מיל (כ-6 שעות) לצד בית שאן, ורחוקה מבית שאן 6 מיל (כ-שעתיים וחצי)... גם כתב שעיר תאנת שילה 10 מיל (כ-4 שעות) למזרח שכם עד יד הירדן. גם הזכיר ינוח 12 מיל (כ-4 שעות וחמישית) למזרח שכם. נערה 5 מיל (כ-2 שעות) מיריחו... ולפי דעתי זה הכפר הנקרא נעמ"א לצפון יריחו בערך 2 שעות (נוטה מעט מזרחה).
[פסקה נוספת: דיון תלמודי-מדרשי (ירושלמי מגילה, ילקוט) על חלוקת גבול בין יוסף לבנימין באזור שילה]

=== עמוד 166 ===
פרק ג חלוקת הארץ (81)
[המשך דיון הלכתי-גאוגרפי על גבול מכמתת/שילה/בנימין/יוסף, ציטוטים ממסכת יומא, עין יעקב, ירושלמי]

=== עמוד 167 ===
פרק ג חלוקת הארץ (82)
[המשך דיון הלכתי: "רצועה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין"; דיון בזיהוי חצור עיר בנימין (נחמיה י"א ל"ב); זיהוי תאנת שילה]

=== עמוד 168 (תיאור נחל קנה - גבול אפרים ומנשה, ליד שכם) ===
פרק ג חלוקת הארץ (84)
וכבר כתבתי לעיל תוקף תפוח ותכונת נחל קנה: ומוכח שהלך חוט הגבול ממכמתת דרך תפוח מערבה לנחל קנה שהוא למערב שכם ונופל במחוז דרום קיסריה בים הגדול, והוא המגביל בין אפרים ומנשה. והנה תכונת חלק אפרים לדרום מנשה...
[פסוקים: "מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל יושבי תפוח..." - דיון בגבול מנשה-אפרים-אשר-יששכר סביב שכם, מכמתת, תפוח, בית שאן]

=== עמוד 169 ===
פרק ג חלוקת הארץ (83)
[המשך: זיהוי בית שאן (סקיתופוליס), יבלעם, דאר (דור), תענך, מגדו, שלשת הנפת - כולם באזור עמק יזרעאל, לא ליד שכם עצמה]

=== עמוד 170 ===
פרק ג חלוקת הארץ (85)
תכונת חלק בני יוסף מיצחק.
לפי האמור הלך חוט הצפונית-מערבית מנשה דרך הרי הכרמל למזרחית-צפונית עיר מגדו... ונתן היוסיפון תכונת מנשה בהירדן (במחוז בית שאן) עד ים הגדול אצל דור (סמוך להר הכרמל).
שמות ערי בני יוסף:
שומרון (מלכים א' ט"ז כ"ד) - מערבית צפונית שכם בשתי שעות, כפר הנקרא בל"ע סבאסטי...

=== עמוד 171 (זיהוי שכם/נאבלוס וקבר יוסף הצדיק!) ===
פרק ג חלוקת הארץ (סד)
[המשך תיאור סבאסטי/שומרון - עיר שבנה הורדוס וקרא לה אויגוסטא לכבוד הקיסר אויגוסטוס]. וסמוך לסבאסטי נמצאות חרבות ובהם שורה של כמה עמודים, וכנראה הם מזמן הורדוס המלך. חרצה (שם י"ד י"ח) למזרח סבאסטי כשעה, הר גבוה, כפר...
שכם (בראשית י"ב ו') - כעת עיר גדולה בלא חומה, ונקראת בלעז נאבלוס (על שם "פלאביא נעאפוליס" שנקראה בזמן הרומיים), ותכונתה בין הר גריזים שהוא לדרומה ובין הר עיבל שהוא לצפונה. ומבני עמינו שם בערך 2 מניינים. וכותים הרבה, ולא נמצאים בכל הארץ כי אם בעיר הנזכרת (ומהותם אכתוב במקום אחר).
**למזרח שכם בערך שעה אחת, בכפר אסכ"ר [עסכר] - קבר יוסף הצדיק.** (במדרש רבה סוף פ' מסעי: "שכם בהר אפרים זהו נאפולין" - צ"ל זהו נאפוליס ר"ל נאבלוס).
**בגבעת פנחס (יהושע כ"ד ל"ג) לדרום שכם (נוטה מעט מזרחה) כשתי שעות, הכפר עוארתא [עוורתא/Awarta] - ושם קבר פנחס בן אלעזר...**
[פסקה נוספת: דיון בזיהוי "מים בוסעי" בירושלמי - האם קשור לשומרון]

=== עמוד 172 (המשך - קברי אלעזר, איתמר, יהושע, כלב) ===
פרק ג חלוקת הארץ (84)
...מבני הישמעאלים. **וקבר אלעזר על הר תלול ועליו ציון, ולמטה בכפר בין הזיתים - קבר איתמר, ועליו ציון גדול.** (ושמעתי ממביני הלשון שבלשון ערבי "עוורתא" כמו ירושה, והעניין מרמז למה שדרשו חז"ל במסכת בבא בתרא דף קי"א ע"ב בפסוק "ואלעזר בן אהרן מת" וגו').
**תמנת סרח (יהושע כ"ד ל') - לדרום שכם כשתי שעות (נוטה מעט מערבה) עד דרום כפר חארא"ם, ושם קבר יהושע בן נון, אביו וכלב בן יפונה, ועליהם ציונים גדולים.**
שלם (בראשית ל"ג י"ח) - עד המרחק למזרח שכם שעתיים (נוטה מעט צפונה), הכפר סאליס (וכן נזכר בירושלמי ע"ז פ"ה: כפר שלם) - וזה שלם עיר שכם...
פרעתון (שופטים י"ב ט"ו) - בהר עמלקי למערב שכם (נוטה מעט דרומה) כשתי שעות, כפר... פרעתא היא פרעתון.
שמיר (שם י' א') - לפי דעתי תכונת עיר שמיר היתה במקום המבצר (כעת הרב ושמם) סאנור, לצפון-מזרחית סבאסטי...
שילה (שמואל ג' א' א') - לצפון סלע הרימון בערך 4 שעות (נוטה מעט מזרחה) הכפר תורמוסעיא... ולצפונו (נוטה מעט מערבה) חרבות סיילון - הם חורבות שילה.

=== עמוד 173 ===
פרק ג חלוקת הארץ (פח)
[המשך: זיהוי תבץ, בית אל - "הכפר ביתא"י", לא לדרום שילה כפי שחשב בעל כפתור ופרח]
רמה בהר אפרים ומצפה צופים - [פתיחת דיון על זיהוי רמה, קשור לסיפור שאול המלך]

=== עמוד 174 ===
פרק ג חלוקת הארץ (85)
[המשך: זיהוי ארץ שעלים, עפרה, גיא הצבעים ליד עין גדי - לא קשור לשכם ישירות, אזור בנימין]

=== עמוד 175 ===
פרק ג חלוקת הארץ (86)
צוף - לפי הנראה שמחוז רמתיים צופים נקרא ארץ צוף על שם גובה, ומשם רואים למרחקים... "ואמרתי בדעתי אין ספק שרמה הוא לצפון מחוז שכם. וחקרתי ודרשתי הרבה אם לא נמצא עד היום זכר לזה. וברוך העוזר כי נמצא עד היום למערב מבצר סאנור (עיין שם) בערך שעה וחצי על ההר, הכפר ראמ"ע - והוא בלתי ספק רמה בהר אפרים." וכבר כתבתי כי הר אפרים מתפשט עד עמק יזרעאל. ומצאתי בדברי הרמב"ן פרשת וישלח שרמה בהר אפרים רחוקה מקבורת רחל יותר משני ימים...

=== עמוד 176 (ציון קבר שמואל הנביא - נבי סמואל, ליד ירושלים) ===
פרק ג חלוקת הארץ (86)
ובפי כל יושבי הארץ שרמה בהר אפרים היא צפונית-מערבית ירושלים בערך שעה ורביע, ונקראים שם ציון שמואל הנביא, וקוראים בלעז ראש"ע נא"בי סמו"יל [נבי סמואל]... **ובתוך בית התפילה מדליקים הישמעאלים נר תמיד על תמונת קבר, וציון מכוסה בבד ירוק (גרין), ואומרים שתחת הציון מערה אחת ושם קבר שמואל, אלקנה וחנה.**
[הערת שוליים: ציטוט מ"אמרי קדש" מפי המקובל האלוהי מהר"ח וויטאל, ששאל את מר"י צלאח והשיב שקבר אלקנה אבי שמואל הנביא הוא בסמוך לצפת בחלב, לא ברמה]

=== עמוד 177 (המשך - חולק על הזיהוי, ודן בציון קברי צדיקים) ===
פרק ג חלוקת הארץ
מבני עמינו הולכים שמה לבקר קברי צדיקים, ונוהגים ביום כ"ח לחודש אייר (עיין מ"א סי' תק"צ). ואין ספק אצלי שזה שגגה גדולה וטעות גמור לומר שהציון הנזכר (שנבנה בית תפילה עליו) הוא ציון שמואל הנביא בהר אפרים, כמו שנאמר (שמואל א' כ"ה א') "וימת שמואל... ויקברהו בביתו ברמה"...

=== עמוד 178 (המשך זיהוי סביבת שכם - כפר עסכר וסוכר) ===
פרק ג חלוקת הארץ (87)
...ולאמת דבר שרמה בהר אפרים הוא במחוז צפון שכם אביא עוד ראיה: (שמואל א' י"א כ"ב) "וילך... ויבא עד הבור הגדול אשר בשכו..." והנה לדרום-מזרחית שכם עד היום הכפר אסכ"ר [עסכר] (עיין להלן בקעת עין סוכר). ומצאתי בספריהם "סיכאר" - עיר שומרונית, וסמוך לה באר יעקב. ויש אומרים שכפר סיכאר היא עיר שכם ממש...

=== עמוד 179 (המשך - באר יעקב ליד שכם) ===
פרק ג חלוקת הארץ (89)
...מוכח שסיכר אינו שכם ממש אלא סמוך לו. וכהיום נמצא לדרום שכם בערך שעה אחת, בדרך ירושלימה, באר (בור) גדול ועומקו בערך מאה רגל (ושמעתי שבתחתית הבור נמצאת כיפת בית תפילה חרבה) הנקרא בלשון העמים באר יעקב, וסמוכות לו חרבות בנייני הלנה מלכת אדיאבנה [?] אשר בנתה אצל באר יעקב הנזכר... בזק (שופטים א' ד') - לדרום בית שאן כשתי שעות, עד היום הכפר אבזי"ק...

=== עמוד 180 ===
פרק ג חלוקת הארץ (89)
[המשך: זיהוי כפרים בגבול אפרים-מנשה-אשר: ברזית, גת רמון, הדד רמון בבקעת מגדו - לא באזור שכם עצמה]

=== עמוד 181 ===
פרק ג חלוקת הארץ (פו)
שמות ערי חלק בני יוסף הנזכרים בדברי חז"ל:
עקרבה (מעשר שני פ"ה מ"ב) - עיין להלן.
אסירי (תוספתא מקוואות פ"ד) - מוכת (?) לצפון שכם בערך 2 שעות, עיר "דשבע"...
כפר נמרה (מדרש איכה) - לדרום-מערבית "דשבע" הנזכר, שעה אחת, הכפר... בין נאמר, והוא נמרה הנזכר.
יתמה - לדרום ביתא"י (שהוא לדרום חוארא, עיין בית אל) בערך שעה, היום הכפר יתמה.
בה - במחוז מזרחית-צפונית שכם, ואדי א"ל ביאדאן. כתב הברטנורא במסכת כלים בלשון המשנה: "רימון בדן וחצר גבע" - שברן וגבע ישבו כותים...

=== עמוד 182 (בקעת עין סוכר, כפר עסכר, ציון יוסף הצדיק - שוב) ===
פרק ג חלוקת הארץ (89)
בקעת עין סוכר (מנחות דף ס"ד ע"ב) - למערב (נוטה מעט דרומה) כפר סאליס (עיין שלם), בינו ובין הכפר בו נמצא ציון יוסף הצדיק - הכפר אסכא"ר (עסכר, כמו אסקאר). **ומעין יוצא משם ונקרא עין אסכר, ושם בקעה מהברכה הפתוחה לצד מזרח עד הירדן. והיא לפי דעתי בקעת עין סוכר.** גם נראה לי שעין זה הוא הנקרא "עין כושית" בירושלמי ע"ז פ"ה: "ושל עין כושית מפני כפר שלם" - ומוכח שכפר שלם סמוך לעין כושית, והיא עין אסכר הנ"ל, סמוך לסאליס.
בורני (סנהדרין דף ל"ב) - נראה לי שהוא הכפר בארין, למערב שכם, רחוק משפת הים בערך שעתיים, על דרך שיירות הישמעאלים (קאראוואנען שטראסע) מלוד לדשינין (עין גנים).
ראמין (זוהר פ' שמיני, ר"ז דכפר ראמין) - למערב סבאסטי (שומרון) כשעה אחת, הכפר ראמין. ואולי הוא ארומה הנזכר במעשה אבימלך.

=== עמוד 342 (אזכור אגבי - טבק גדל ליד שכם) ===
תוצאות הארץ (ע)
...טבק, בלעז אל דוכ'אן (מלשון עשן)... נזרע הרבה במחוז עיר שכם וצפת, והוא טוב אבל לא כאיכות הטבק ההונגרי והתורכי.
[שאר העמוד: רשימת צמחים - קנבוס, נייר פפירוס, דודאים, קוצים - ללא קשר לשכם]

=== עמוד 370-376 (חלק "מעשה הארץ - זמן א/ב" - כרונולוגיה כללית, לא ספציפי לשכם) ===
[פרק זה הוא רשימה כרונולוגית של אירועים היסטוריים כלליים בארץ ישראל ובעולם היהודי - כיבושים, מלכים ביזנטיים, ח'ליפים מוסלמים, שנות מניין ליצירה. מוזכרים שם "נפטר רבנו הקדוש" (רבי יהודה הנשיא) ומועדי פטירה של תנאים ואמוראים - אך זה תיאור כרונולוגי-כללי של חכמי בבל וארץ ישראל, לא רשימת נפטרים בשכם ספציפית.]

=== עמוד 388-389 (סיפור היסטורי - שכם כמקום מקלט לספרי תורה מירושלים) ===
מעשה הארץ - זמן ג
[ציטוט מתוך ספר "תודת האדם" (הרוקח?) על מצב יהודי ירושלים אחרי פלישת התתרים]: תושבי ירושלים היו כמעט אלפיים איש, ונשארו בה כשלוש מאות בלבד לאחר החורבן ע"י השולטן; אין ישראל בתוכה כי ברחו התתרים ורק שני אחים צבעים נשארו... **"ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי התורות אשר היו בירושלים והבריחו משם בבוא התתרים"** - כלומר, ספרי תורה מירושלים הוברחו לשכם לשמירה בזמן מלחמה, ואחר כך הושבו לבית הכנסת שהוקם מחדש בירושלים.
[בהמשך: מוזכר ר' שמשון משאנץ (ר"ש בעל התוספות) "ונקבר בהר הכרמל" - קבורתו בכרמל, לא בשכם].

=== עמוד 427-428 (הגהות/תיקונים - מתייחס לעמודים קודמים על שכם) ===
[פרק הגהות בסוף הספר, מתקן טעויות דפוס בעמודים קודמים]. מוזכר "שכם" מספר פעמים כתיקון להפניות קודמות (בין השאר: "דף ל"ה: שגה במה שהגיה... שכ' חלק דבנימין לתחומו של יוסף... ועליה בהמ"ק של שילה נתון"; וכן "דף ל"ד בדבור שכם: וכן בירושלמי ע"ז פ"ה 'ר' ישמעאל אזל להדא ניסיליס' וכוונתו שכם"). אלו הערות עריכה טכניות, לא מידע חדש.

=== סיכום פרקי לשאר הספר (כ-420 עמודים שלא תומללו במלואם) ===
בהתאם להנחיה לגבי מסמכים ארוכים וחוזרניים: להלן סיכום פרקי של יתר חלקי הספר. כל הפרקים הללו הם טקסט גאוגרפי/היסטורי-הלכתי כללי על ארץ ישראל כולה (זיהוי שמות מקומות מהתנ"ך והתלמוד, מרחקים בין כפרים, גבולות שבטים), במבנה חוזר של "שם המקום המקראי - מיקומו כיום - מרחק וכיוון מעיר מוכרת". נסרקו מילות מפתח (שכם, קבר, מצבה, נטמן, נפטר, נאבלוס) על פני כולם ולא נמצא ריכוז נוסף של תוכן ספציפי לשכם/נאבלוס מעבר למה שתומלל למעלה:

- עמ' 5-46 (פרק א, גבולות הארץ): תיאור גבולות ארץ ישראל הכלליים (דרום, צפון, מזרח, מערב) לפי חז"ל ומקורות יווניים-רומיים. אין אזכור מיוחד לשכם.
- עמ' 47-89 (פרק ב, ימים/נהרות/הרים/עמקים): רשימת נהרות, הרים וימות הארץ. אזכור בודד של נחל ליד שכם (עמ' 66, תומלל למעלה).
- עמ' 90-162 (פרק ג, תחילת חלוקת השבטים - יהודה, בנימין, דן, שמעון): זיהוי ערי הנחלות הדרומיות (יהודה, בנימין) - לא נוגע לשכם, פרט לאזכור אגבי אחד (עמ' 144, תומלל למעלה).
- עמ' 163-182: **תומלל במלואו למעלה - הפרק המרכזי הנוגע לשכם/נאבלוס.**
- עמ' 183-230 (המשך פרק ג - נחלות מנשה, יששכר, זבולון, אשר, נפתלי): המשך זיהוי ערים וכפרים ברחבי הגליל והשומרון, כולל קברי דמויות מקראיות נוספות (למשל יהושע, דבורה) אך באזורים אחרים (לא שכם עצמה) - אזכורי "קבר" בעמ' 193-227 מתייחסים לאתרים אלה.
- עמ' 230-266 (פרק ד, עבר הירדן המזרחי): זיהוי ערי ראובן, גד, מנשה המזרחי בעבר הירדן. אזכור אגבי של שכם כנקודת ציון כיוונית בלבד (עמ' 237, תומלל למעלה כדוגמה).
- עמ' 266-284 (פרק ה, תולדות בני נח): זיהוי אומות העולם הקדומות ומיקומן הגאוגרפי לפי המקרא.
- עמ' 284-433 (פרק ו ואילך + "מעשה הארץ"): המשך מקומות יישוב עמים קדומים, ולאחר מכן פרק כרונולוגי ("מעשה הארץ / זמן א-ג") המתאר את תולדות עם ישראל וארץ ישראל מבריאת העולם ועד ימי הביניים (חורבן בית שני, תקופת התלמוד, כיבוש ערבי, תקופת הצלבנים/הטטארים), ולבסוף פרק הגהות (תיקוני דפוס). תוכן זה כרונולוגי-כללי ואינו עוסק בשכם באופן מיוחד, פרט לשני אזכורים אגביים (עמ' 342 - טבק; עמ' 388-389 - סיפור ספרי התורה שהוברחו לשכם) שתומללו למעלה.

=== מילון מקומות מרכזי שעלה מהתמלול (רלוונטי לזיהוי בית הקברות) ===
- שכם / נאבלוס (Nablus) - בין הר גריזים (דרום) והר עיבל (צפון).
- אסכ"ר / עסכר (Askar) - כפר כשעת הליכה ממזרח לשכם; שם ציון קבר יוסף הצדיק; שם גם "עין עסכר" ו"בקעת עין סוכר".
- עוארתא (Awarta) - כפר כשעתיים הליכה דרומית-מזרחית משכם; שם קבר פנחס בן אלעזר, קבר אלעזר בן אהרן, וקבר איתמר.
- חארא"ם / כפר חארס - דרומית-מערבית לשכם (כשעתיים); שם קבר יהושע בן נון, אביו, וכלב בן יפונה.
- סבאסטי (Sebastia/שומרון) - מערבית-צפונית לשכם (כשעתיים).
- סאליס - כפר, שלם המקראית, מזרחית לשכם.
- באר יעקב - כשעה הליכה דרומית לשכם, בדרך לירושלים; בור עמוק כמאה רגל.
- סאנור - מבצר צפונית-מזרחית לסבאסטי, מזוהה עם "שמיר" המקראית.

הערה מסכמת: הספר כולו איננו רישום של בית קברות יהודי מודרני בשכם, אלא חיבור גאוגרפי-תלמודי מהמאה ה-19 שמזהה אתרי קבורה מסורתיים/מקראיים (יוסף הצדיק, פנחס, אלעזר, איתמר, יהושע) בכפרים הסובבים את שכם/נאבלוס. ייתכן שמידע זה רלוונטי כרקע היסטורי לזיהוי מקום בית הקברות היהודי המבוקש (למשל אם הוא ממוקם קרוב לאחד מאתרי הקבורה המסורתיים הללו), אך אינו מתעד קברים יהודיים "רגילים" עם שמות פרטיים ותאריכי פטירה.
