גיליון 1938 אינו נושא רשת קואורדינטות בשוליו. כדי להפוך את הכיתוב לנקודה מדויקת על הגלובוס נדרשו חמישה שלבים — כולל שניים שנכשלו.

שלב 1: איתור הכיתוב

סריקה חזותית של גיליונות המנדט של שכם. הכיתוב Cemetery (Jewish) אותר בגיליון המערבי, בגוש בנייה קטן ליד "בית הקברות (מוסלמי)" הגדול הרבה יותר.

שלב 2: מדידת קנה המידה

איתור אלגוריתמי של שנתות סרגל קנה-המידה המודפס בשולי הגיליון: 4.70 פיקסלים למטר. נתון פשוט ואמין, לא תלוי בהנחות נוספות.

שלב 3 (נכשל): התאמה אוטומטית

שתי שיטות אוטומטיות נוסו ונכשלו: קורלציה של צפיפות דיו מול שכבת המפה המחוברת לקואורדינטות (הרעש מהמון סמלי עצי זית הטביע כל אות אמיתי), והתאמת-צורה שהתמקדה רק בקו המתאר של בית הקברות המוסלמי בלי הקשר רחב יותר — זו נתנה "התאמה" משכנעת-למראה בסיבוב שגוי, שהתבררה כמוטעית. שתי הגרסאות הראשונות של הדוח הזה התבססו על תוצאות שגויות אלה.

שלב 4: יישור ידני אינטראקטיבי

נבנה כלי דפדפן ייעודי: הגיליון מ-1938 (שקוף) מונח מעל מפת סקר בריטית 1:20,000 משנות ה-40 (שכבה שכבר הוצמדה לקואורדינטות עולם), עם שליטה מלאה בהזזה, סיבוב וקנה מידה, וקריאה חיה של קואורדינטות. יישור עין אנושי — שמזהה בבת אחת התאמת כבישים, צפיפות מבנים וצורת בתי הקברות ביחד — מצא את הפתרון הנכון: סיבוב של כ-27°, הרבה מעבר למה ששתי השיטות האוטומטיות שיערו. ההבדל במיקום הסופי לעומת הניסיון הקודם: כ-150 מטר.

שלב 5: אימות עצמאי — גבול GPS אמיתי מול הגיליון

הגבול האמיתי של בית הקברות המוסלמי (לפי מדידת GPS עדכנית, ממפת הרחובות הפתוחה) הוטל דרך אותה התמרה בדיוק על הגיליון ההיסטורי — ונפל כמעט בדיוק על הגבול המצויר בדיו סביב "Cemetery (Moslim)" לכל אורך היקפו. זו בדיקה בלתי-תלויה: הגבול האמיתי לא שימש כדי לקבוע את הסיבוב — הסיבוב נקבע ביישור עין מול הכבישים והמבנים — ועדיין הוא מתלכד עם הגבול הישן. זו הראיה החזקה ביותר שהאיתור נכון.

הערכת דיוק

ההתאמה החזותית בין הגבול המצויר לגבול ה-GPS הדוקה לכדי מטרים בודדים באזור העוגן. שאר אי-הוודאות: קריאת גבולות חלקת בית הקברות היהודי מהגיליון (±10 מ׳) והמרחק מהעוגן (כ-350 מ׳). הדיוק המשולב המשוער: כ-15 מטר. די כדי לעמוד על החלקה; לא די כדי לסמן קבר.