מקור: Kamenetz_Korot_HaItim_1839_pp16-17_hebrewbooks44226.pdf

הערת תמלול: מסמך דפוס עברי מ-1839 (רש"י/כתב רבני ישן), כתיב לא אחיד, ללא ניקוד. הכתב מטושטש במקומות רבים ותמלול ה-OCR מכיל אי-ודאויות; מילים לא ברורות מסומנות ב-[?], מקטעים בלתי קריאים לחלוטין מסומנים [לא קריא].

--- עמוד 16 ---

מורות העתים מא"י

הצופה ועוד חיזוית הרבה הנצרכים למלחמה:

גם בצפת נמצאו הרבה חנויות של יהודים ושל ישמעאלים עם כל מיני סחורות,
ויום השוק שלה הוא ביום וא"ו [?], ואז מביאים שם למכור כל מסכר [?] בני הכפרים,
לבד שבכל יום ויום הוא השוק לקנות פירות וירקות, וכל הרוצה מבני העיר
לאפות פת חמה נמצאים שם בעיר בכ"י (פורנית) [היינו תנורים גדולים]
אצל יהודים עומדות להשכיר לכל הצריך לאפות, והמקח [שמקח] גדולים בעד
נפש אחד, ובכן בעד כל א' מבני הבית ויכול לאפות בכל יום וגם על שבת, ולא
נמצא בשוק לקנות פת אפוי' רק אצל פלוני ישמעאל יש לקח פת, גם סמוך
לצפת יש שלשה מעיינות טובות [?]:

וכבעתי [וכבעתי=וכבסתי? / וקבעתי?] דירתי בצפת ברחוב הפרושים בחצר של ר' זלמן כהן, וגם ה' [יד?] הזה
יש בח"יב [בית ה]... ובית המרחץ אשר נעשה ע"י הרב ר' מענדיל.
נעשה הכל כפי מנהג הפרושים שלנו, התנור הוא מאבנים כשלנו וגם יש שם
אגודות עם [לארבער בלעטער] להביא ע"י החום על הגוף כמנהגינו כדי להזיע
לבד כדי לרחוץ, אבל בשאר העירות אין שם כמו מרחץ הרו [?] רק כמנהג הישמעאלים מים
חמים לרחוץ בו [?], גם מנהג הפרושים דשם שני יום ויום אחר התפלה מגיד
הרב ר' ישראל כ"ט ס' ת"ח דף גמרא ומרשה חומש עם פ' [פירוש] רש"י, ומנהגם הוא
שהכהנים נושאים כפיהם בכ"י, ודגים הולכים למקוה הארי[ד]ל [?], ובעשי"ת הלכנו
להחמלל [להתפלל] על קברו של רשב"י [?] לנמר [?] טבריא [?], ובראש השנה החמללנו [התפללנו] שם כמנהגנו פה
ובחג הסוכות עשינו סוכות וכל אחד עיטר את סוכתו בתאנים גרימיניט [?],
ומפני שבשנה שעברה היה שם שלג עשרה ימים, ע"כ נתקלקלו האתרוגים והיו
האחרונים ביוקר, דהיינו בעד כל אתרוג ג' זהובים, אך מה אתרוג כזה שוה,
חמשה או ששה רו"כ, ובערב סוכות הביאו הישמעאלים חבילות חבילות לולבין
על גבי חמורים, ובוחרים הימים [?] לקנייה [?] בעד ה' גדולים והשאר הרבה ירוקים
קונים לסכך הסוכה, והדסים ג"כ מביאים הרבה [?] בזי"ל [?], והוא כמו ערבות שלנו כאן
בזול, והנה וכן ערבות מביאים בזול, וע"כ היה לנו נחת מרוב שאין להגיד:

והנה אותה השנה מוצאי שביעית היה, ואז [עי"ק?] החל הדבר לבוא אל תוך עיר ירושלים
ובעיר צפת נפל ונטל [?] ממנו רב עד החנוכה, ותודה לה' שהצילני מזה אותי
ואת אשתי, אך בני מת בעת ההיא וזכה לקבר בא"י ר"ח כסליו; ובכ"ה בכסליו
הלכנו להתפלל על הגשמים, הלכנו לקבר חוני המעגל בכפר א', והלכנו עם הרב ר'
ישראל בעש"ח [?] ח"ח [חבר חברים?] והרב חיים טימ'נסק היו רוכבי חמור [?] ואנחנו הלכנו רגל,
ובעת חזרנו לביתנו היה גשם ונתמלאו כל הבארות מים:

ר"ח אדר ראשון נתייעצתי לילך לירושלים עיה"ק להתפלל שם אצל כותל
מערבי וכן על קברי הצדיקים אשר שם, ונסענו והלכנו בשיירה של כמה
בני-אדם [?]. ובלילה הראשונה לנו כל השיירה בכפר א' שנמצא שם קבר (יתרו) חותן
משה, ויש שם כמה מעיינות טובים, ובליל השני לנו בסערה [בכפר?] א' סמוך לעיר
עין גנים [?], וביום ג' באנו לשכם ועברנו בין הר גריזים להר עיבל, וראינו
שעל הר גריזים בגנה [?] יפה ודרים בה ישמעאלים. שכם היא עיר
גדולה מוקפת חומה מכותלי הבתים עצמם שנבנו זה אצל זה, ע"כ נעשה כחומה,
ויש בה לערך ג' מנינים יהודים: ג' מנינים ספרדים ומנין א' חסד, אשכנזים,
וסביב לשכם יש מעיינות הרבה טובים וריחיים של מים עומדות על מעיינות ומשוך
לעיר

--- עמוד 17 ---

מורות העתים מא"י

לעיר ראיתי שם חלקת שדה שקנה יעקב אבינו במאה קשיטה, והשדה הזאת היא
שוה [שווה] עומדת בין שני הרים קטנים, ורוב ארץ שכם היא מדרון, והנה במהלך ג'
מילין מירושלים יש ב' הרים וארכם כערך ב' תחומי שבת, והמדרון נעשה שורות
שורות כמו מדרגות הסולם, ועל כל מדרגה נטועים כמה מיני פירות כגון תאנים
ורמונים וכן שאר מינים, ובאמצע שפוע ההר יש מעין טוב מאוד:

ויהי כבואנו העיר הקודש ירושלים קרענו [את בגדינו] על החורבנה, והנה ירושלים היא עיר
גדולה לערך כעיר (ווילנא דליטא) ויש לה חומה גבוהה סביב, וכלי נשק
עומדים על החומה הנקראת קאנאן [?], ויש לה חמשה שערים ודלתותיה ברזל: שער
הרחמים והוא נגד הר הבית ועתה הוא סתום באבנים, שער השני שבמזרח הוא
סמוך אל קרן מזרחית צפונית, ונקרא (שער האר"י), ובצד דרום סמוך לקרן דרומית
מערבית יש שם א' שער שמה, היא דרך שנוסעים בו לציון ולחברון, ובצד הצפון
סמוך לקרן צפונית מערבית יש לו א' שער שבו יוצאים (לשכם ולצפת) וגם
(לטבריא), ובצד מערב סמוך לקרן צפונית מערבית יש בו א' שער הולכים בו
ליפו, וכל רחובותיה קצרים מאוד, שאם יפגעו ברחוב ב' חמורים זה מול זה אינם
יכולים להלוך שניהם, ובכל רחוב עומדים אנשי צבא לשמור, ובתיה יפים מאוד,
בלא גג רק מעזיבה, והמעזיבה מחין [?] אותן בברזל [?] הנקרא (קעסר מיל [?]) והוא כמו
[גינגליזט] בן נעשה כדי שלא ירככו הגשמים את טיט המעזיבה אלא יפלו למטה
(אבל שאר עיירות אין שם רק מעזיבה), ומפני שהגשם יחליקו [יחליק] הטיט במעגילה
להקשות באבן, והיא מרובה באוכלוסין, ונמצאו בה יהודים בערך שלשת אלפים,
וחכם שלהם הוא כעת הרב הגאון ר' יונה משה ס"ט [?] ספרדי, ויש בה כמה חנויות הרבה
וכמה בעלי מלאכות, ויום השוק הוא בכל יום, והיא רבת מסחר ומאוד שמחנו
בביאתנו לתוכה, ויש בה לקנות פירות הרבה טוב מאוד ויין הרבה וזול!

הלכנו להתפלל לפני כותל המערבי שלהר הבית, כמנהגם בכל ערב שבת קודש הולכים
שם ויושבים שם כמה עניים לקבל צדקה, אח"כ אומרים תהלים (קפיטלען) כמה,
אח"כ מתפללין מנחה, אח"כ מקבלין שבת. ודעו כי התפלה דשם נוגעת מלב
המתפלל, והחזן עומד אצל אבן א' שאומרים ששם נתגלתה השכינה אל צדיק א'
(וכל הקרב אל הכותל הוא חולץ נעליו), אח"כ הלכנו להתפלל מעריב אל בית הכנסת
הנקרא בית הכנסת של ציון:

הר הבית הוא עומד במזרחית דרומית של העיר, ומוקף מד' רוחותיו: כותל מזרחי הוא
חומת העיר, ובדרומו עומד בנין מדרש שלמה, ובמערבו בנויים גנים ובתים וביניהם
כותל המערבי, ובצד צפון ג"כ בתים, ובצד מערב שלו קצת סמוך לו נבנו בתים
נמוכים בו, לצד דרום ארזים בו נטועים נגד הלוג [?] של בית מדרש שלמה, וסמוך לצד צפון על
אבן השתייה עומדת [עוטרת?] בית תפילה של הישמעאלים ע"ש, ובכל יום הנקרא אצלם
"אל-ג'ומעה" [?] באים שם להתפלל, והבית הוא נבנה על י"ב [עמודים] (קאנטין) נגד י"ב שבטים [שערים?],
וצבעו תכלת, ויש לו גג כמו גנים שלנו במדרון, ועל גגו יושבים תמיד יונים
והומות בקול המיה:

[לא קריא — שורה שלמה בתחתית העמוד]

הר הבית אומרים שמידתו היקף [?] על אמה שלש מאות אמות, ואבני החומה
של הר הבית מונחים ששה אבנים זה על גבי זה. וכל אבן הוא מרובע, אבני
גזית מסע [מסועפות?] ושוכבין זה על גבי זה בלא טיט. ועל שלשה שורות מונחים בן [?] של
אבנים [לא קריא — שורה חוזרת/משובשת בהעתקה] וכל גבן [?] מרובע בכלי סו [?] זה כלא סים [?] ועל גבן [?] מונחים שלשה שורות
של אבנים

[הערה: שורות אחדות בתחתית עמוד 17 חוזרות בשיבוש טיפוגרפי בסריקה המקורית ולא ניתן לשחזרן במלואן — [לא קריא]]