מקור: Schwarz_Tevuot_HaAretz_1845_p171_Shechem_hebrewbooks37875.pdf כותרת עמוד: פרק ג חלוקת הארץ [עמוד] פד הטקסט (עברית, מנוקד חלקית, בכתיב עתיק — יהוסף שוורץ, "תבואות הארץ"): עדכין פ״ב ואחד המקדיש בפרדסות סבאסטי (ושם סבאסטי בכ״י שו״ב) עיר שבנה הורדוס שמלך לפי רומי בלשון אויגוסט שם הוא יונית אויגוסטא ויקרא את שמה מפוארים בבניני׳ גדולה לעיר שומרון (הר על והיא הרוםיי׳) על אז שמלך אויגוסטוס הקיסר לכבוד לשכם סמוך (שם שומרון) שומרון. ויבן את ההר ויקרא וגו׳ שומרון וסמוך לסבאסטי נמצאו׳ חרבות. פסיקתא זוטרתא ם׳ כי תבוא) ובהם שורה א׳ מן פ׳ עמודים, וכנראה הם מזמן הורדוס המלך. (שם י״ד י״ח) חרצה למזרח סבאסטי כשעה א׳ על הר גבוה תרצה, א זוא הריא כפר תארת. שכם (בראשית י״ב ו׳) כעת עיר גדולה בלא חומה ונקראת בל״ע נאבל״וס (על שם נעאפאליס שעמד שם בזמן הרומיים) ותכונתה בין הר גריזים שהוא לדרומה ובין הר עיבל שהוא לצפונה. ומבני עמינו שם עמדו בערך ב׳ מנינים. וכותיים הרבה ולא נמצאים בכל הארץ כ״א בעיר הנזכרת (ומהותם אכתוב במקום אחר). למזרח שכם בערך שעה א׳ בכפר אכלנוט״א קבר יוסף הצדיק. (במדרש רב׳ סוף מ׳ מסעי שכם בהר אפרים זהו נפוליז. צ״ל נפולין ר״ל נאבלוס). נבעת פנחס (יהושע ך״ר ל״ג) לדרום שכם (נוטה מעט מזרחה) כשתי שעות הכפר עוארת״א ושם קבר פנחס בן אלעזר ונסמכו לה עיר ישראל לבוה עיילוה על חומה, והיו קורין אותה נברכתא עלי [כך במקור]. עכ״ל. לא שמעתי ולא לאיתי מעולם ים מוסעי ועוד מה שייכות יש ים מוסעי עם שומלון אחיד' שקולאץ שומלין ? ועוד שהעיפו על שומלון "יס נוסני"? איך אפשל לישב את היס ולהקיפו על חומה ולמה בלשון נקבה דבל שנקראת לה ונסמכו או ה1 והקיפוה זכל לשון ים הלא אותה קולאין לה ונסמכו שצ״ל באו לסגסגיי [?] וישבו אותה. והמעתיק הזה במל שיש עעות סופר בלשון העתיק ים בסעי [?] וזה שנקלא אחיד' שומלון כי שומלק נקלא סבסעי [?]. ונזה מקולצי׳ כל התמיהות. הערת שוליים (בשולי העמוד, אותיות קטנות, קריאות חלקית): עיר חומה וכמנהו לא עייידות רבות נדות ...ם וישראל לתה קורין ...ה ערי נבדכתא עכ״ל. לא שמצתי ולא לאיתי מעולם מים נוסקתי? ועוד מה שייכות ים נוסקתי עם שומרון שקולרין לחדי׳ שומרון ... שהטיפו על נוסקתי ים לחיד אפטער לישב את היס ולהקיפו עיר חומה ולמה בלשון נקבה דבר לוז והקיפוה וישבו לה ונסמכו קורלין אותה הלא ים לשון זכר הוא ונראה לי צ״ל שבאו לסגסגיי [?] וישבו אותה. והמעתיק הזה במל שיש עעות סופר בלשון סבסעי נקרא שומלרן כי שומרון אחיד' שנקרא וזה בסעי נוסקתי העתיק [לא קריא] ונזה מקורצי כל התמיהות. הערה: בגוף הטקסט מופיע בבירור החלק העליון (עמוד "פד", פרק ג חלוקת הארץ) כשורה מודפסת ברורה, ולאחריו/מתחתיו טקסט נוסף במתכונת דומה שנראה כמו כפילות/שיקוף של אותו טקסט (ייתכן צד אחורי של הדף שהשתקף בסריקה, או עמוד סמוך). שני הבלוקים תועדו כאן כלשונם. שמות מקומות שהוזכרו: שכם (נאבלוס), סבאסטי (שומרון, אויגוסטא), הר גריזים, הר עיבל, כפר עסכר (אכלנוט״א/עסכר — קבר יוסף הצדיק), עוארת״א (קבר פנחס בן אלעזר), תרצה (כפר תארת א). שמות אישים: אויגוסטוס קיסר, הורדוס המלך, יוסף הצדיק, פנחס בן אלעזר.