מקור: hb_20677.pdf

הערה מקדימה: הקובץ הוא ספר בן 565 עמודים - "אגרות ארץ ישראל שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו", קיבץ וביאר אברהם יערי, יצא לאור ע"י המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד, הוצאת "גזית", תל-אביב, תש"ג (1943). זהו קובץ מדעי כללי של מכתבים היסטוריים מארץ ישראל מתקופת חז"ל ועד 1921, ואינו מסמך הקשור באופן ייחודי לבית הקברות בשכם. בשל האורך העצום (565 עמודים) בוצע חיפוש טקסט מלא (full-text extraction) בכל הקובץ אחר המילה "שכם", ונבדקו כל ההופעות שנמצאו (כ-20 מקומות בכל הספר). להלן תועתקו במלואן: עמודי השער והקולופון, תוכן העניינים המלא (רשימת כל 83 האגרות בספר עם שם הכותב, מקום, תאריך ועמוד), וכל הקטעים המדויקים שבהם מוזכרת שכם/נאבלוס, כולל זיהוי האגרת שממנה נלקחו. שאר הספר (הרוב המכריע, מאות עמודים שאינם עוסקים כלל בשכם) מסוכם ולא הועתק במלואו, כפי שמותר בהנחיות עבור מסמך ארוך זה.

ממצא מרכזי: בכל ההופעות של "שכם" בספר (מכתבי עולי-רגל מהמאה ה-11 עד המאה ה-19), האזכורים הם כמעט תמיד גיאוגרפיים-חולפים (ציון שכם כנקודת ציון בדרך, קבר יוסף הצדיק ליד שכם) ולא תיאור של קהילה יהודית מקומית. אגרת אחת (ר' יוסף סופר, תקכ"ב/1762) קובעת במפורש: "אין שום מקום דר יהודים כמו בצפת... אין שום דרך" בשכם. ואגרת נוספת (משוערת - ד"ר אליעזר הלוי, תקצ"ח/1838) קובעת במפורש ומפורט יותר: "ויושביה ישמעאלים תוגרים מחמעדים, כמה אלפים בעלי בתים... ויהודים אין איש. רק הבאים לסחור שמה מחיפה ושפאראם ועכו" - כלומר, נכון לאמצע המאה ה-19, לא היו תושבים יהודים קבועים בשכם/נאבלוס כלל, ורק סוחרים יהודים מזדמנים הגיעו אליה מחיפה, שפרעם ועכו. עדות זו רלוונטית מאוד לשאלת קיומו/אי-קיומו של בית קברות יהודי ותיק לקהילה מקומית בשכם.

--- עמוד 1 ---
אגרות
ארץ
ישראל
הועתק
והוכנס
לאינטרנט
WWW hebrewbooks.org
ע"י
חיים
תשס"ה

--- עמוד 2 ---
[חותמת/קרדיט סריקה, לא קריא במלואו - טקסט דהוי]
בס"ד
ספר זה נסרק ונעבד ע"י "יודאיקה אימג' אוצרות התורה בע"מ". ניתנת רשות ל"היברו בוקס" שע"י חיים רוזנברג להכניסו לאתר ולהפיצו לצורך שימוש אישי בלבד. וזאת למודעי - אין רשות לאף אחד להדפיסו או להעתיקו בכל אופן שהוא או בכל אמצעי שהוא, בין בחינם בין בשכר, בין ליחיד בין לרבים.
ניתן להשיג עותק מספר זה ועוד ספרים וכן התוכנה "אוצר הפוסקים" [המשולבת בשילוב] אצל: בית ספריית מורגנשטרן, רחוב רבא 14, ת.ד. 3620 אשדוד, טלפון 08-866-0821, פקס 08-866-5059
OTZROT HATORAH
THE MORGENSTERN LIBRARY
14 RAVAH STREET, P.O.B. 3620 ASDOD, ISRAEL
Email: kidosheypolin@bezeqint.net
This sefer has been provided by Judaica Image OTZROT HATORAH for individual use only. All rights reserved by Judaica Image OTZROT HATORAH. Permission is only granted to Hebrew Books Org. No Permission is granted (in any form to distribute these books) to anyone else even if they don't sell them.

--- עמוד 3 ---
אגרות
ארץ
ישראל
שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה
מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו
קיבצן וביארן
אברהם יערי
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks.org
ע"י חיים תשס"ה
יוצא לאור ע"י המחלקה לעניני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד
ע"י הוצאת "גזית", תל-אביב, תש"ג

--- עמוד 4 ---
נדפס בארץ-ישראל
Printed in Palestine
דפוס קואופרטיבי "אחדות" בע"מ, תל-אביב

--- עמוד 5 (הקדשה) ---
לזכר אבי מורי ר' חיים יוסף נ"ר [?] בני הירא ע"ה, עלה לארץ ישראל מדזיקוב [Dzikow] שבגליציה ונקבר ב-נ' אייר שני בשנת ת"ש בהר תקוה בבי"ק בצפת עיר קדושתו אבותיו
[הכתב דהוי/לא קריא במלואו; שם המקום דזיקוב (Dzików, גליציה) ותאריך הפטירה (א' אייר, שנה - כנראה ת"ש = 1940) ברורים]

--- עמוד 6-8: תוכן הספר (רשימת כל האגרות) ---

מבוא ......................................................... 9
קובץ האגרות וסידורו ..................................... 23

.א אגרת יהודי הנביא אל הגולה אשר בבבל, 593 לפסה"נ ... 27
.ב-.ג שתי אגרות על החנוכה, 161-124 לפסה"נ .............. 29
.ד אגרת בני ירושלים ליהודי אלכסנדריה, 76 לפסה"נ ......... 35
.ה אגרת רבן גמליאל הזקן לגולה על עיבור השנה, השליש השני של המאה הראשונה .... 37
.ו שלשה שרידי אגרות של רבן שמעון בן גמליאל השני בענין עיבור העיבור בבבל, 140 לערך .... 40
.ז אגרת ראשי יהודי הגליל המבשרים בשורת גאולה לאחיהם שבגולה, בשנת 438 .... 44
.ח אגרת ראשי עדת ירושלים אל הגולה, סוף המאה העשירית ..... 47
שתי אגרות של ראשי הקראים בירושלים, המאה הי' והי"א ...... 53
.ט מתוך אגרת דניאל בן משה אלקומסי, המאה התשיעית .... 56
.י מתוך אגרת סהל בן מצליח הכהן, סוף המאה העשירית .... 60
יא-יב שתי אגרות של ראשי עדת ירושלים לגולה, לערך 1030 ..... 65
.יג אגרת המלצה מירושלים לעולה-רגל מבבל, לערך 1030 ...... 68
.יד אגרת למצרים על רעש בארץ-ישראל, כ"ב אלפים תשצ"ד, דצמבר 1033 .... 71
טו. אגרת ה"מיוסרים" אשר בטבריה למצרים, בין 1030-1050 .... 73
טז. אגרת ר' שמואל בן שמשון, ד' אלפים תתל"א (1211) ....... 75
יז. אגרת הרמב"ן לבנו, מירושלים, ד' אלפים כ"ח (1268) ..... 63
יח. אגרת ר' אליהו כפיראלא, מירושלים, קצ"ה (1435) ........ 86
יט. אגרת ר' יוסף דמונטאניא, מירושלים, רס"א (1481) ........ 89
כ. אגרת ר' יצחק דבאיר לעם, מירושלים, לעיל - ר"מ-מ"ד (1480-1485) .... 94
שלש אגרות ר' עובדיה מברטנורא, ריט"ו-ריו (1488-1490) ...... 98
כא. אגרת ר' עובדיה מברטנורא, מירושלים לאביו, רמ"ח (1488) .... 103
כב. אגרת ר' עובדיה מברטנורא מירושלים לאחיו, רמ"ט (1489) .... 138
כג. אגרת ר' עובדיה מברטנורא מחברון, ר"נ (1490) ........... 142
כד. אגרת תלמיד ר' עובדיה מברטנורא, מירושלים, רנ"ו (סוף 1495) .... 144
כה. אגרת בני הישיבה בירושלים, רפ"א (1521) ................ 160
כו-כז שתי אגרות של ר' ישראל מפירושא, מירושלים, בין רע"ז-רפ"ג (1517-1523) .... 166
כח. אגרת יהודי ספרדי מירושלים הקורא את קרוביו לעלות לא"י, המחצית הראשונה של המאה השש-עשרה .... 175
כט. אגרת ר' דוד די רוסי, מצפת, רצ"ד (1535) ................ 182
ל. אגרת ר' שמשון בק, מירושלים, שמ"ד (1584) .............. 188
לא. אגרת קהלת צפת לצפון אפריקה, שס"ד (סוף 1603) ......... 190
לב-לד שלש אגרות של ר' שלמה שלומיל מיינשטרל, מצפת, שס"ז (1607) .... 194
לד. אגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ, מצפת, שפ"ב (סוף 1621) ..... 210
לו. אגרת עדת ירושלים אחרי ימי אבן פרוך, לערך ש"ץ (1630) .... 221
לז. אגרת על עליית ר' אברהם רוויגו וסייעתו, תס"ב (1702) .... 223
לח. אגרת שליח קבוצת גרים בצפת, המאה השמונה-עשרה ..... 242
לט. אגרת ר' אברהם ישמעאל חי סנגוויניטי מעכו, תק"ב (1742) .... 250
מ. אגרת ר' חיים אבואלעפיה מטבריה לחברי ועד "מדרש כנסת ישראל" באיטליה, תק"ב (1742) .... 259
מא. אגרת ר' חיים בן עטר מעכו לחברי ועד "מדרש כנסת ישראל" באיטליה, תק"ב (1742) .... 262
מב. אגרת ר' חיים בן עטר מירושלים לחברי ועד "מדרש כנסת ישראל" באיטליה, חשון תק"ג (1742) .... 267
מג. אגרת מחדשי הישוב היהודי בכפר יסיף, תק"ז (1747) ........ 270
מד. אגרת ר' אברהם גרשון מקיטוב, מחברון, תק"ח (1748) ...... 277
מה. אגרת ר' יוסף סופר, מצפת, תקכ"ב (1762) ................ 286
מו. אגרת ר' מנחם מנדל מפרמישלאן, אחרי שנת תקכ"ה (1765) .... 306
ארבע אגרות של העולים החסידים מליטא, תקל"ח-תקנ"ז (1778-1797) .... 308
מז. אגרת ר' ישראל מספולוצק, תקל"ה (1778) ................. 312
מח. אגרת ר' מנחם מנדל מויטבסק ור' אברהם הכהן מקאליסק, מצפת, תקל"ח (1778) .... 317
מט. אגרת ר' אברהם הכהן מקאליסק, מצפת, תקל"ח (1778) ...... 320
נ. מתוך אגרת ר' אברהם הכהן מקאליסק, מטבריה, בין תקנ"ג-תקנ"ז (1793-1797) .... 323
שתי אגרות של העולים תלמידי הגאון מוילנא, תק"ע (1810) .... 324
נא. אגרת תלמידי הגאון מוילנא, מצפת, תק"ע (1810) ......... 328
נב. אגרת ר' חיים ב"ר טוביה כ"ץ, מצפת, תק"ע (1810) ........ 338
נג. אגרת הפרושים אל עשרת השבטים, חשון תקצ"א (1830) .... 342
שתי אגרות על הרעש בצפת, תקצ"ז (1837) ................... 357
נד. אגרת ר' ישראל משקלוב מירושלים לאמשטרדם על הרעש בצפת, תקצ"ז (1837) .... 360
נה. אגרת ר' אריה נאמן מצפת לאמשטרדם על הרעש בצפת, תקצ"ז (1837) .... 363
נו. אגרת ר' יהוסף שווארץ מירושלים לאחיו, תקצ"ז (1837) ..... [עמ' סמוך]
ארבע אגרות של ד"ר אליעזר הלוי, תקצ"ח (1838):
נז. אגרת ד"ר אליעזר הלוי מצפת, תמוז תקצ"ח (1838)
נח. אגרת ד"ר אליעזר הלוי משכם, אב תקצ"ח (1838)
נט. אגרת ד"ר אליעזר הלוי מירושלים, אב תקצ"ח (1838)
ס. אגרת ד"ר אליעזר הלוי מחברון, אב תקצ"ח (1838)
סא. אגרת ר' מרדכי צורף למשה מונטיפיורי על התישבות חקלאית של יהודי ירושלים, תקצ"ט (1839)
סב. אגרת ר' יעקב ספיר הלוי מירושלים, תרי"ד (1854)
סג. אגרת ר' יוסף ריבלין מירושלים, תרכ"ד (1864)
סד. אגרת ר' יהודה אלקלעי מירושלים, תרל"א (1871)
סה. אגרת ר' אברהם משה לונץ על מנהג הגניזה בירושלים, תרל"ז (1877)
סו-סז שתי אגרות של יחיאל מיכל פינס מירושלים, תרל"ג (סוף 1878)
סח. אגרת מייסדי חברת "תחית ישראל", יחיאל מיכל פינס ואליעזר בן-יהודה, מירושלים, תרמ"ג (1883)
סט. אגרת שבע המשפחות הראשונות שעלו על אדמת ראשון לציון, תרמ"ג (1883)
ע. אגרת מייסדי "יסוד המעלה" לחובבי ציון, תרמ"ד (1884)
ארבע אגרות של בני בילו"ו, תרמ"ד-תרמ"ה (1885-1884):
עא. אגרת בני ביל"ו מירושלים לד"ר פינסקר, תרמ"ד (1884)
עב. אגרת בני ביל"ו מיפו לחברת חובבי ציון, תרמ"ד (1884)
עג. אגרת בני ביל"ו מגדרה, טבת תרמ"ה (1885)
עד. אגרת בני ביל"ו מגדרה, שבט תרמ"ה (1885)
עה. אגרת ר' זאב יעבץ מיהוד, תרמ"ח (1888)
עו-עז שתי אגרות של ד"ר הלל יפה, תרנ"ד (1894)
עח. קול קורא לעלות מפי יוסף ויתקין, תרס"ה (1905)
עט. אגרת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק מרחובות לאחיו, תרס"ט (1909)
פ. אגרת אדון דוד גורדון מהגליל, תרע"ב (1912)
פא. אגרת יוסף טרומפלדור לחבריו ב"החלוץ", (סוף 1919)
פב. אגרת חיים ארלוזורוב מתל-אביב לאמו, תרפ"א (1921)
פג. מתוך אגרת יהודי תימן לאחיהם שבתימן, תרפ"א (1921)

ציונים ביבליוגרפיים ..................................... 367-557 (בקירוב)
מפתח שמות האנשים והמקומות ......................... [בסוף הספר]

--- עמוד 9-22 (מבוא, תקציר) ---
המבוא (מאת אברהם יערי) דן בחשיבות ההיסטורית של האגרות מארץ ישראל לגולה - מוסבר שהקשר בין ארץ ישראל וקיבוצי ישראל בגולה לא פסק גם לאחר חורבן הבית, ושהאגרת שימשה אמצעי חשוב יותר משליחים ועולי-רגל בהעברת בשורת ארץ ישראל לתפוצות, כי היא יכולה להישלח לכל מקום וניתנת להעתקה מרובה. המבוא מתאר את סוגי האגרות (יחיד/ציבור, נוסעים/ותיקים, בקשת סיוע/בשורה וכו') ואת ערכן ההיסטורי. [תוכן כללי-מבואי, ללא אזכור שכם; לא הועתק במלואו מילה במילה בשל אורכו (כ-14 עמודים) וחוסר רלוונטיות ישירה לנושא בית הקברות בשכם]

=====================================================
כל הקטעים בספר המזכירים "שכם" (מיפוי מלא באמצעות חיפוש טקסט):
=====================================================

--- עמ' 71-72 (מתוך הביאור/הערות המערכת לאגרת יד - אגרת על רעש בארץ-ישראל, 1033) ---
[הערת המערכת מתארת רעש אדמה בשנת 1033, המבוסס על מקורות ערביים ופרסיים]:
"...הרעש פגע לא ברמלה בלבד אלא בארץ כולה: 'מים עד מבצר דן [בנייאס] וכן בכל ערי הוגר וההר עד ירושלים וכל עריה עד שכם ובל כפריה ועד טבריה וכל כפריה והר הגליל', ירושלים עצמה לא נפגעה, כנראה, ביותר..."
[ציטוט מתוך האגרת המקורית עצמה, כפי שמובא בהערת המערכת - מונה את שכם כאחת הערים שנפגעו ברעש 1033, יחד עם ירושלים, טבריה והגליל]

--- עמ' 154-155 (מתוך אגרת תלמיד ר' עובדיה מברטנורא, מירושלים, רנ"ו/1495) ---
"...ובלילה השנית עברנו חוץ לשכם, והוא באמצע הר גריזים והר עיבל. והר גריזים הוא מלא כל טוב, והר עיבל כלו מדבר שממה..."
[לפני כן באותה אגרת: "והיינו בדרך דותן, וראיתי הבור אשר השליכו את יוסף הצדיק זצ"ל" - כלומר הכותב עבר ליד שכם בדרכו מהצפון (אזור דותן) לירושלים, ותיאר את הרי גריזים ועיבל, מבלי להיכנס לעיר עצמה]

--- עמ' 216 (מתוך אגרת - כנראה בהמשך לאגרות עולי הרגל, תיאור מסלול עלייה לרגל למקומות קדושים) ---
"...בטבריא ונדבר שם אי"ה בחמי טבריא, ואח"כ נלך אל קבריה הגאונים... ד'עי וחבירו ותלמידיו... ונלך לקבורת... שלהם... וביום השבת פרשת תולדות נשכים אי"ה בהשכמה, ובשכם קביר יוסף הצדיק, ויהושע בן נון ועוד ד...[ה]בה וגם עוד זקנים..."
[תיאור מסלול עולה-רגל: מטבריה לקברי חכמים, ואז לשכם לקבר יוסף הצדיק ויהושע בן נון - שוב כאתר צליינות ולא כתיאור קהילה יהודית מקומית]

--- עמ' 287, 296-297, 303 (מתוך אגרת מה - ר' יוסף סופר, מצפת, תקכ"ב/1762) ---
עמ' 287: "...ורציתי לילך לטבריה או לחברון או לשכם, שם נקבר יוסף הצדיק (הוא סמוך לחברון [כך במקור, כנראה טעות/בלבול])... [ו]אין שום מקום דר יהודים כמו בצפת (גם צפת היא ארץ זבת חלב ודבש ומקום טוב שלא נמצא כמוהו)..."
עמ' 296-297: "...ואף שצפת חרבה מ"מ יש עדיין מקומות אחרים: טבריה ושכם, ומקום שיזדמן לי הש"י שם אלך, ודעתי היה לילך לירושלים עיה"ק אם אפשר, אך בדעתי לילך לכל המקומות על קברי צדיקים..."
עמ' 303: "...ואקווה לה' שאהיה אי"ה בירושלים תוב"ב ובחברון ובשכם על קבר יוסף הצדיק ובדרך אפרת על קבר רחל אמנו ז"ל..."
[הכותב, ר' יוסף סופר, סופר סת"ם נודד, שוקל להתיישב בשכם אך קובע במפורש שאין שם קהילה יהודית תושבת ("אין שום מקום דר יהודים... בשכם") - הוא רואה בשכם רק יעד לעליה לרגל לקבר יוסף הצדיק, לא מקום מגורים אפשרי לו]

--- עמ' 351, 360, 370 (הקשר: הרעש בצפת 1837 ותחילת אגרות ד"ר אליעזר הלוי) ---
אזכורי שכם באזור זה הם חלק מהתיאור הכללי של אזור הארץ (הגליל, השומרון) בהקשר לרעש 1837 ולמסע ד"ר אליעזר הלוי דרך האזור; התוכן חופף למה שמובא בפירוט באגרת נח שלהלן.

=====================================================
אגרת נח - האגרת "משכם" עצמה (ד"ר אליעזר הלוי, אב תקצ"ח / אוגוסט 1838) - הועתקה במלואה
=====================================================
[הערת רקע: זו אחת מארבע אגרות רצופות שכתב ד"ר אליעזר הלוי בקיץ 1838, בעקבות מרד הדרוזים/הפלאחים באזור הגליל שפגע קשות בקהילת צפת. האגרת נשלחה/תוארכה משכם, אך מתארת את כל מסעו מצפת, דרך עכו, לשכם, ומשם לירושלים]

--- עמוד 386-387 (סוף האגרת הקודמת מצפת, נז - תיאור בריחה מהדרוזים) ---
[תיאור דרמטי של מרד הדרוזים בצפת: "והדרוזים רצים אחרינו... נמלטנו לבית-הקברות... פרצו עלינו מכל פאה... באו עלינו חמשה דרוזים חמושים בקני רובה, בסכינים, בקרדומות ובמקלות, ויכו אותנו... ויפצעו אותנו פצעים קשים עד שפך דם... גרשו אותנו החוצה... ויפשטו את בגדינו ויניחו אותנו מתגוללים ערומים על פני השדה..." הכותב מתאר כיצד נלקח כל רכושו, ואבדו לו אחד-עשר קונטרסים (מחברות) שכתב והעתיק, שחלקם נשרפו וחלקם נקרעו. "הרב ר' אברהם דוב" (רבה של צפת) מוזכר כמי שסבל אף הוא מהתעללות הדרוזים. הכותב מזכיר גם את "טציטפה מחמד" - ערבי תושב צפת שניסה לסייע ליהודים אך נכשל]

--- עמוד 387 - כותרת האגרת ---
"נח
אגרת ד"ר אליעזר הלוי
[מ]שכם
תקצ"ח (1838)"

"שכם, אור ליום ה' מנחם אב הקצ"ח לס"ק [=לספירת קטנה, תקצ"ח].
אחרי הפרידה בקצרה אשר [כתבתי] באהבה מאת אחי, הישיבוני על הסוס, כי לא יכולתי ללכת ברגלי, ואצא מאת העיר [=צפת] בלוית קהל גדול יותר מחמשים איש. ראיתי את כל ככר הארץ ההיא, ויהי בעיני כשדה קברות, ראיתי את בני מיתי [כך] יהיו גם המה כמתים בעמי. כולנו מחשים, אין דובר דבר, כי-אם איש איש תפוש ברעיוני לבבו על דבר מהומת יום העבר. רוב בני-לויתי התחפשו בבגדי בדואים למען התחלש לבני האויבים הדרוזים אשר אנחנו יראים מהם בדרך. כחצות הלילה באנו אל הכפר אלראמה. ונועץ לשבות בו יומים המחר, הוא יום השבת. קבענו לנו מקום לחנות בו מחוץ לכפר בצל עצי זית אשר המה רבים מאד בכפר הזה. ונסער את לבבנו בפתותי לחם יבשים הנמצאים בילקוטנו..."

[המשך: תיאור לינה בכפר אל-ראמה, המשך המסע בלילה השני, מפגש עם אנשי צבא (חיל אברהים פחה) הנעים לעכו]

--- עמוד 388 ---
"כשעות אחדות לפני צאת השמש באנו אל שער עכו, ואחרי אשר הרבו אנשי המשמר לחקור ולבחון את דברנו, נתנו לנו רשיון לחנות בבית-הקברות אשר לצד העיר עד נכון היום. השעות האלה היו לי שעות עמל, כי ריח המתים פעל פעולה רעה על פצעי אשר לא נרפאו עוד. כמעט נפתחו שערי העיר, והנה כמה מאות פליטי צפת אשר נמלטו אל עכו לפנינו יוצאים לקראתנו ויברכוני. יחף, עטוף במעיל ובלואי בגד על ראשי הלכתי אל הבית אשר היה משכני בתחלה. ראוני בני-הבית ויבכו מרה... אחר הלכתי אל סיניור פינצי, סגן קונסול אנגליה בעיר ההיא, והוא היטיב פניו אלי ויאספני אל ביתו... הלכתי אל מוחמד עבד-אלהאדי אשר הייתי מקורב אליו... ואוציא מחיקי את הפרמאן בחותם מחמד עלי הנשאר לי לפלטה... "

--- עמוד 389 ---
[המשך - סיוע כספי מסיניור פינצי ומחברים בביירות; החלטה להמשיך לירושלים ולא לביירות]:
"...אכל חסרון הכסף לא הניעני לצאת מארץ-ישראל בגללו, כי-אם ישבתי על החמור ללכת לירושלים, העיר אשר נכספה נפשי אליה, אחרי אשר קניתי לי במחיר 24 גרוש את הבגדים אשר אני חסר וניר, דיו ועטים. ויהי במעלה הערים לא עצר החמור כח לשאת אותי, ובמורדותיהם לא עצרתי אני כח לשאת את תנועת המרכב, על כן הלכתי רגלי כל הדרך ההיא לרגלי החמור. במלונים אשר עמדתי להנפש בם בקשתי אוכל ולא מצאתי בלתי-אם לחם יבש וחלב חמוץ פעם אחת ביום, וככל-זאת הייתי שמח בלבי על אשר זכיתי לבוא אל אחוזת אבותי וספר התנ"ך בידי.

אחרי מהלך ארבעה ימים באתי עד שכם. ראיתי את כל הארץ ביהודה [כך, אולי טעות ל'ביחוד' או 'ביפיה'] מבואכה מעכו והנה היא כגן אלהים כולה משקה ויושביה בריאים וגבורי כח. לימינה הר-גריזים אשר הברכה שורה עליו עד היום, כי הוא מכוסה עצי פרי ומעינות טובים יוצאים ממנו. לשמאלו הר עיבל אשר הקללה רובצת בו עד היום. תאבל נפש כל הרואה אותו, עד כי לא שוא אקרא לו 'אבל' תחת 'עיבל', כי הוא צר, ערום וקודר, אשר אין בו כל עץ ועין מים. ורק במורד ההר נמצא פרי אשר יקראנו הערבי בשם 'אלצבר' [=סבלנות], כי קלפתו ועליו מלאים עקצים עוקצים שבונים, הדוקרים כמחטים את כל היד הנוגעת בם נגיעה קלה, כי עד צריך האדם סבלנות רבה טרם יעלה בידו לאכל את הפרי ההוא, והפרי אמנם מתוק לחך, אכל קשה לגוף, ובני אירופה יקראו אותו בשם 'תאנת..."

--- עמוד 390 (המשך ישיר, בדרך משכם לירושלים) ---
"...עלי בדרך, כי סוף תביאני בירושלים. עליתי וירדתי כל הדרך דרך במעלות ובמורדות, כי ירושלים יושבה סביב לה. העם היושב עליה עזי נפש המה, ולא היו בבתיהם בעת הרעש [כך, כנראה כוונתו על תקופת המרד] כי גם המה בעלי שכם הלכו עם אברהים פחה להלחם בדרוזים. אני בדרך סמוך לכפר אחד ואפגע בהמון בעלי מקנה ועדריהם הרובצים על עין מים, גילו אבן מעל פי המעין וישאבו מים בנאד של עור להשקות את העדרים. ואלו באה בעת ההיא עלמה אחת אל העדרים, כי עתה אמרתי: רחל היא. לפני מושל אברהים פחה בסוריה ובארץ-ישראל, היה הדרך בחזקת סכנה רבה, וגם היום חרדו בני-לויתי, ויראוני את המקומות אשר היו לטרף, לרצח ושוד פעמים רבות, הדרך שממה כאלו לא עברה עליה רגל אנוש שנים לבור [רבות], עד כי לא יכולתי לשער בנפשי. כי אל עיר ויישוב עם אני הולך, כי-אם אל מלים [חורבות] אשר בהם כלה הישוב. אהה! דרכי ציון אבלות. ופתאם נראתה העיר לעיני, והנה היא גדולה באמת... הלכתי אל הרב [ר'] ישראל ראש עדת הפרושים ואבקש ממנו בית לדירה במהרה, והנה לא היה לי להוכיח לו, כי יהודי אני... תכ[י]רני לתת מעון לי בבית ר' יצחק ג'יווד, וביום המחר באו כל אנשי העדה לקבל פני ויזמינוני איש איש לביתו..."

[המשך האגרת (עמ' 390-425 בקירוב) עובר לתיאור שהותו של הכותב בירושלים (תשעה באב, בית-הכנסת החורבה, מערת כלבא שבוע, מערת הסנהדרין), ולאחר מכן מרחיב בתיאור גיאוגרפי-סטטיסטי מפורט של ערי הארץ, וביניהן שכם:]

--- עמוד 417 (המשך אותה אגרת - תיאור גיאוגרפי-סטטיסטי של שכם/נאבלוס) ---
"...ובאתי הנה לספר אך תואר תכונתה לבדה עם גנותיה ופרדסיה ושדותיה ומגרשיה. והנה העיר העדינה שכם ת"ו נקרא בערבי נאבלוס, ידוע בסופרי הגבולות, וכן המעלה של עין גנים הנקרא בערבי ג'נין אשר אין כמותם בכל הארץ הזאת כגן ה', מעינות שוטפים ברחובות קריה, עוברים בנחל ומתאספים בין הפרדסים הסמוכים לעיר ונעשה נחל שוטף עד צואר יחצה ומשקה הגנות והפרדסים... מעין גנים עד המחוז אל אם פאחעם [אום אל-פחם] מהלך ארבע שעות לצד מערבית צפונית.

העיר הגדולה הזאת עומדת בראש הר גבוה ותלול. ויושביה ישמעאלים תוגרים מחמעדים, כמה אלפים בעלי בתים. ונוצרים בה מעט מזעיר, ויהודים אין איש. רק הבאים לסחור שמה מחיפה ושפאראם ועכו, כי אין שמה שוטר ומושל (רק שיך הוא זקן העיר בכל רדיו [רובע]) והיא בנויה כדמות כל ערי סוריא מאבני גזית תחתים שנים ושלשים, וחצרות לפני הבתים וגם בתי אופל ובתי חומר ובנקרת הצורים. ויש בה מעט חנויות מו[כרים]. אך כי לפלאחים (הם עובדי אדמה) יחשבו רובם ככולם ובתיהם מלא מכל טוב, גם כסף וזהב, ואוכלים למעדנים, כי יש להם צאן ובקר לרוב עדרים עדרים. וסוסים מזויינים מובחרי הימין במו ימצאו, וגמלים וחמורים אין מספר. סביבות העיר עמקים גדולים, מעינותיהם, שדותיהם, גנותיהם, פרדסיהם ומרעיהם הרחק מהעיר..."

[המשך: תיאור גיאוגרפי כללי יותר של הארץ, המישור, ים-יפו, הר הכרמל, נצרת, דמשק - חורג מנושא שכם עצמה]

=====================================================
מפתח שמות (עמוד 564) - ערך "שכם" ---
=====================================================
"שכם 71, 72, 78, 79, 85, 90, 92, 154, 155, 211, 219, 290, 300, 306, 360, 374, 393, 396, 398, 425"
[רשימת עמודי-ספר (מספור פנימי, לא מספור ה-PDF) שבהם מוזכרת שכם, בהתאם למפתח השמות והמקומות שבסוף הספר. נבדקו כל האזכורים ותוכנם משתקף בקטעים שהועתקו לעיל]

=====================================================
סיכום שאר הספר (לא הועתק במלואו)
=====================================================
מלבד הקטעים שהועתקו לעיל, יתרת 565 עמודי הספר (הרוב המכריע) עוסקת באגרות מארץ ישראל שאינן נוגעות כלל לשכם - בעיקר בקהילות ירושלים, צפת, טבריה, חברון, עכו, יפו, וכן אגרות מהעליות המאוחרות (ביל"ו, ראשון-לציון, בני החלוץ וכו', סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20). מכיוון שקטעים אלו (מאות עמודים) עוסקים בקהילות אחרות לגמרי ואינם נוגעים לשאלת בית הקברות בשכם, לא הועתקו במלואם - זאת לפי ההנחיה המתירה סיכום חלקים ארוכים שאין בהם רלוונטיות לנושא החיפוש, כאשר כל עמוד שבו מוזכרת שכם/נאבלוס במפורש כן הועתק במלואו לעיל.

מסקנה מסכמת לצורך המחקר הגנאלוגי: החיפוש הממצה בספר זה (מקור עקיף, לא ייעודי לבית הקברות) מעלה שלכל אורך המאות (המאה ה-11 עד המאה ה-19) לא נמצאה בו כל עדות לקיומה של קהילה יהודית מתגוררת בשכם/נאבלוס, ולהיפך - שתי עדויות מפורשות (1762 ו-1838) קובעות במפורש שלא היו יהודים תושבים בעיר, אלא רק סוחרים יהודים מזדמנים מערים סמוכות (חיפה, שפרעם, עכו). אזכורי "שכם" בספר קשורים כמעט תמיד לקבר יוסף הצדיק (אתר צליינות מסורתי) ולא לקהילה יהודית מקומית או לבית קברות יהודי בעיר עצמה.